מילים, הרבה מילים
כי אחרת אי - אפשר
כי אחרת, אין כלום.
שטף קולות אינסופי
אינפלציה של אותיות והברות
כליאת עוצמה בתוך תנודות אויר.
מילים, הרבה מילים
כי אחרת אי - אפשר
כי אחרת, אין כלום...
[ליצירה]
אמנם מתוק, אבל בכל זאת...
ובעיקר כי זה מאוד מסתדר עם תיאוריה מוזרה ששמעתי עליה.
אחד התהיות בלימוד על המוח, הוא היכן נמצא החלק האחראי על הזיכרון.
ניתן להוריד ליצור חי עד 1/5 ממוחו ובכל זאת הוא ימשיך לתפקד. אז לקחו קבוצת בעלי חיים (למי שיש לי בעיות, לקחו מלפפונים) מאותו מין וחילקו אותם לחמש קבוצות (בטח היתה גם קבוצת ביקורת). לימדו אותם משו, והורידו לכל קבוצה חלק אחר מהמוח. לא היה הבדל בין הקבוצות (כמדומני שכל הקבוצות זכרו, אך אינני בטוח).
ההשערה המקובלת היא שהזיכרון תלוי בקשרים שבין חלקים שונים ולכן חלק כזה או אחר לא משפיע עליו.
הטענה עליה אני רוצה לספר טוענת שלמעשה כל האירועים שהתרחשו ממשיכים להתקיים במרחב, והזיכרון הוא היכולת להתקשר אל אותם אירועים הקיימים כבר במרחב. מתוך כך, בעצם, ניתן לטעון שגם אירועים שעתידים להתרחש נמצאים במרחב, ולכן ניתן "לזכור" דברים שיהיו.
הזיכרון איננו חפירה פניה לתוכי אלא מן "הארה" הבאה מבחוץ (ויעיד כל מי שניסה להעלות שבריר מידע ממוחו, שהתחושה הרבה פעמים היא של קפיצה, ולא של חפירה).
מקרבת, כל זה היה כדי להסביר למה אהבתי את היצירה.
(ניתן עוד להרחיב רבות, ועל זה נאמר "בהזדמנות")
[ליצירה]
כולם מוצאים את הכיוון
(שכחת שאני יודע ה כ ל ?), אמנם לא כולם גם מצליחים להגיע אל הצמיחה הסופית וקומלים בדרך, אבל בתוך הבפנים של הגרעין יש את הכיוון הנכון (אבל מצד שני, הוא רק צמח...).
וסוערה היא זו שהביאה את כולנו הלום, לא כך?
[ליצירה]
טוש היקר,
לא הבנת. זה מעבר ל"שגגות", זה הופך לזכויות.
וכן, יש עוד הרבה מה להוסיף, אך החליטותי לצמצם בכמות (ומתוך כך גם באיכות). יום אחד אלמד לכתוב *קצר* וקולע.
[ליצירה]
אהבתי
יש בעולמו של האדם כמה מערכות יחסים, ודמיון רב בינהם (אל עצמו, אל זולתו-בנזוגו לעיתים, ואל א-לוהיו. כך לענ"ד).
כמה יפה הוא האדם העומד וזועק אל א-לוקיו, כמה יפה הוא האדם הצועק על א-לוקיו.
[ליצירה]
להביע הערכה באותיות זה קצת קשה
זה מעבר ל"עוצר נשימה".
זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו.
אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי.
תודה.
ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים.
וגם על זה,
תודה.
תגובות