אני כותב מהמותן, לוממש חושב
כותב לכל הכיוונים, לוממש פוגע...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וגם לוממש מנסח? למה נראה לי שניסוח כמו- "אני כותב מהמותן, כדי שלא לחשוב כותב לכל הכיוונים, כדי לא להיפגע" יהיה הרבה יותר נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני השניה- רציתי לציין שאתה מצליח הרבה יותר משנדמה לך. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני הראשון שמגיב לעצמי כי דרוש לי שם יותר נורמלי לקטע הנ"ל. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] חמווווווד אני מקווה שהו'וים הנוספות מבהירות את הטון בו זה נאמר [ליצירה]
- [ליצירה] משלוש יוצא אחד? ואפשר ואי אפשר ואיכשהו אולי כן אפשר והאפס שבחצי והאינסוף שבחצי והמלאות שבביחד דוקא כי כל אחד הוא אפס ואינסוף וללא שום קשר לכל זה [ליצירה]
- [ליצירה] כולם מוצאים את הכיוון (שכחת שאני יודע ה כ ל ?), אמנם לא כולם גם מצליחים להגיע אל הצמיחה הסופית וקומלים בדרך, אבל בתוך הבפנים של הגרעין יש את הכיוון הנכון (אבל מצד שני, הוא רק צמח...). וסוערה היא זו שהביאה את כולנו הלום, לא כך? [ליצירה]
- [ליצירה] אני בצד של הינשוף (להלן "שופי") ולצורך העניין נביא משפט נגדי, "העניין הוא בכל יום להתחתן! עם אותה אישה כמובן..." [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מסגיר את היותך פרענק! אצל האשכנזים זה "תיבו" כמדומני... וגב, באנגלית זה נראה פחות טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] זו הדרך של הערוגה להגיד שההיא אוהבת את מיגד? :P (עכשיו זה בעמוד הראשי!) [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור אמיתי? כי חבר טוב של אחי גם נסע לקברו של ר' אלימלך מליז'נסק (אחרי שכל הרופאים זרקו אותם בטענת אין סיכוי) ונולדה להם שלישיה (בסיוע של רופא שלא האמין שזה יקרה). ואבי רט (שמארגן נסיעות כאלו) סיפר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לו. גם הרב בני קלמנזון סיפר סיפור דומה על מאבטח (חילוני) שליווה קבוצה ולא היו לו בנים. עכשיו יש כאלו המבררים האם זו סגולה מיוחדת להתברכות בזרע של קיימא או שמא גם לשידוך... [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... כל אחד ועולם האסוציאציות שלו... (אני קצת רומז ל"והפעם..." שלי) [ליצירה]
תגובות