עצמי חיפש לו קו נסיגה
אמר שחייבים לברוח
להעלם
הבטנו ימין ושמאל
כל הדרכים חסומות
עצמי אמר נואש
והחל להתמוסס,
להעלם.
נשארתי בגפי,
זרועותי מגששות באפילה
מוכנות לחזור
ולהילחם
[ליצירה]
עצמי חיפש לו קו נסיגה
אמר שחייבים לברוח
להעלם
הבטנו ימין ושמאל
כל הדרכים חסומות
עצמי אמר נואש
והחל להתמוסס,
להעלם.
נשארתי בגפי,
זרועותי מגששות באפילה
מוכנות לחזור
ולהילחם
[ליצירה]
יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר.
הנה הארותיי:
חוט של משי, עדין
כמעט שקוף
כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם.
וכשאני בבדידותי
סיבים דקים של משי
עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה.
והוצפתי* געגוע. *כנ"ל
דבורים קטנות
מפזרות על עפעפי*י אבקן
מהפרח שעזבתי.
אהבה עדינה,
. חוט של געגוע
הרבה הצלחה בהמשך.... שי.
תגובות