כשצלצלת
רעד קולך
ולא ידעתי
כיצד
להשיב את רוחך
שתקנו,
אוחזי ידיים
בלב דואב
והתקרבנו פי כמה
בזכות אותו כאב...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שימחתני וריגשתני... תודה- חמודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- כפי שאמרת : טוב להודות, אז תודה גם לך על הקריאה והתגובה. תמשיך להיות שמח, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה יפה, אבל הפספוס הוא בעיניים- זה לא העיניים שלה, שלה- יותר עמוקות, יותר שחורות יותר.... וגם המצח קצת גבוהה ושטוח מדי- אולי תנסה קצת לשנות את זה, כי חוץ מזה- זה כ"כ קרוב לדמיון מוחלט לתמונה, וזה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא ראיתי ביצירה זו תיאור סיטואציה, לא מוסווית בשיר, התוכן ברור, מובן ומעורר הזדהות, אני פחות רואה זאת כשיר. יש ליורש העצר שם? [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, נוקב, כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים- פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר, עדין, רגוע ונוסך שלווה. עם זאת, שתי הערות: לא הבנתי מה צורך מצאת ברווח שיש בין השורות בהתחלה וכן בשורה התשיעית, כמדומני שיש לשנות מ"את המרחב כל היקום" ל-"את מרחב כל היקום". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] לבקשת הקהל, סתם נו- ברצינות, הפנמתי, קיבלתי, תיקנתי ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
תגובות