הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] שימו לב שהכותבת מאמינה באלוהים. כן, את מאמינה. בעצמך כתבת זאת. כי אם את מצפה שהשבת תרגש אותך סימן שהנקודת מוצא שלך היא של אמונה. הקביעה אין אלוהים היא סתם שלט מסחרי שלך. ואת לא מנומסת במיוחד. מה זה שבת את יודעת? מה היא אמורה לעשות לנו? למשל, מה את מקבלת כשאת מדליקה נרות? איזה שינוי את עוברת? או לחלופין- מה משתנה בך כשאת מבעירה אש בשבת? איזו עוצמה זאת ומה הסכנה שבגללה אסור? מה את אמורה לחוש? ויש לי עוד שאלה: מה כלכך כיף בלנשום? * * * [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה זכרונות ילדות אז הכתיבה יוצרת רושם מוטעה, שהמספרת כבר בתור ילדה קטנה הייתה עם מודעות אדירה. (מה, כזאת את? היית) ואם זה באמת ילדה, המחשבות שלה לא מתקבלות על דעתי. בשלב זה "עשית ברווז" יותר מדי בלוע עם המשך המשפט, לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך. אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות. שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש. ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ! [ליצירה]
- [ליצירה] תפילה גדולה, אך אני לא מוצא אותה שונה בהרבה מהתפילה הרגילה... טוב, לפחות לא מהתפילות שלי. יש משהו מייאש בתפילה הזו שאבודה מראש. פתחת אותה ב"יהי רצון" והסיום נושא את שם השם על שפתיו. והרי זה היפך ממה שהתפילה אומרת. כי יש שלב שבו הזכרת הקב"ה בשמותיו.. "אבא אני אוהב אותך" וכדו' צריכה להעיק לא בגלל הריקנות, אלא דוקא משום שאין עוד צורך בהם. [ליצירה]
- [ליצירה] היא מזכירה לי את רחל כשהייתה חולה מאוד. או שכבר שכחתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי לא יותר מזה. ובכל זאת יש לך כשרון ללא ספק וטעם אסטתי טוב עם רגישות לצורה צבע וגוון. [ליצירה]
- [ליצירה] התענגתי על החברות. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא חובות אין חרויות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נקודות: *זה לא מספיק ממוקד. לא ברור לאורך רוב השיר (ואולי גם אחרי) הנושא. *החרוז השובר-החוזר: מבריקותצעקותנשחקותשתיקות. הוא לא משיג את האיפקט בתור שורת סיכום/ מחץ. -*"הסגורות עוד יעידו כאלף עדים "– זו לא שורה בעייתית? היא לא ממש התחברה לי בטבעיות, גם אחרי כמה קריאות, לשורה הקודמת. נחמד לקרוא את צרופי המילים המענגים שלך, אך כדאי כאן, לדעתי, לעבוד על זה שיהיה יותר ברור וחד חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע. דיו שחור צלול.. אלול. ישן בתוך שבלול. לצאת? מרגיש מעט חלול. דיו שחור מהול. מים במים. אתה מבין? שנה וחצי כתבתי, זה פסק! אני מתאר לעצמי שהבעיה היא לא התוכן.. אף על פי שתמיד הרגשתי שאני סתם מבזבז מילים לבטלה. הגעתי לכתיבה ממקום של כאב והתמכרתי מעט. מאותו רגע שלא רק האופק היה ורוד אלא גם הקרקע.. השירים חדלו. לא מיד. בהדרגתיות. ) העט ילך עם מאגרי הדיו לדפים של אחרים? הו, הלוואי! את כל סוסי האש הייתי נותן במרכבות החך... אוסר את מיטב לשדי לכרם בלי גבול. במקדח (מילים?) הייתי קודח חור בבטון המחשבה. סדק קטן. ובורח כל עוד נפשי בי מפני להט הלשון ושוטיה. מן הסלע יזובו מים רבים ואדירים (אתה למשל, ישי שור) אל מעין הדיו הנובע יכרעו ברך אחרים וישתו לרויה. אני אגמע כמו גדי קטן. ואברח בחזרה. [ליצירה]
תגובות