[ליצירה]
מקסים
אני בולע את שירייך. שוב - כמה רגש בריא וחיובי פורץ ממך. את כותבת אמי , אחותי, בתי ואהובתי. תרשי לי להוסיף - מולדתי! מי שיש בה אהבת מולדת שכזאת
המולדת תחזיר לה אהבה כפליים, ואולי השיר הזה יילמד זכות על כל עם ישראל, ויבקע רקעים בשמיים
של אור ואהבה לביטול כל הגזרות.
[ליצירה]
הנה שוב מסרים שלא צריך תורה גדולה בשבילם. אתה מתיחס אליה כמו אל ספר סיפורים/ הסטוריה של עם. למה זה רלוונטי?
נקודה קטנה: העובדה שלא היה צריך בכלל פקידה כפי שציינת כבר מעוררת חשד שאין המדובר כאן בפקידה רגילה. עצם השימוש במילה הזאת מוזר (כמו פקידת שרה). גם העובדה שקבעו תאריכים מדוייקים, וכתבו אותם במשנה, מראה שזה לא עיניין טכני שנועד לגלות מרמה.
אם תבדוק טוב תגלה שאין "סיפור" אחד בתורה, תרחיש אחד שמתנהל בצורה נורמלית והגיונית כפי השכל הישר שלנו.
[ליצירה]
קודם כל הסיפור הזה עושה כבר האנשה לדמויות, ובעצם כמעט כל יצירה שנכתבת בעקבות התנ"ך.
החשש שלך הגיע ברגע שהיהדות הדתית שימשה בתפקיד הצינזורה. (ומכאו השאלה: האם זה מה יש לתורה לתת? אני מתגעגע לבצלאל..) רק אז פתאום הפחד להאנשה, כי ברור שיעקב לא סתם רומנטיקן. אבל לספר את שאר הסיפור של התורה כמו קומיקס של שי צ'רקה זה כבר בסדר.
(...)
ואם בתורה עסקינן, שימו-לב שפעם ראשונה שאנחנו נפגשים עם רחל זה בתאור "יפת תואר ויפת מראה" ופסוק לאחריו "ויאהב יעקב את רחל" ברור בפשט הכתוב שהוא אהב אותו על יופיה. כנראה שלא כל היהדות זה "שקר החן והבל היופי".
תגובות