[ליצירה]
לא הבנתי. ונחמד לנסות לכתוב כמו פעם, אבל אני מקווה שאתה כותב גם טבעי וחופשי יותר כמו היום
[ליצירה]
[ליצירה]
מומלץ בחום רב
רוטשילד, דובדבנים - ילד מפונק! (ילד זהב) ולא צריך להוסיף. ההתרפקות על העבר נוגעת נו-גע-ת...!
ומי ומה - חוסר ודאות ובלבול בעדר אהבה שעברה: המשפט הזה כולו: ומי ומה יפצוני עתה אחד המשפטים
ה--- שקראתי.
[ליצירה]
מעניין דוקא כשמגיע הקיץ והעננים נסים נחרב ההיכל.
(אולי כדי שהשמים יהיו פתוחים לאותיות הפורחות)
מעניין גם אם יש קשר לאליל תמוז ולחורבן הבית.
ביהדות החגים והתעניות טמונים בזמן ונובעים מכוחו,
לכן " עת פנה יום אדע" יש קשר ישיר בין החורבן לזמן שבו הוא מוגדר
[ליצירה]
א-לוהים אחרים
בואו ניתן לדמיון שלנו קצת חופש נשחרר אותו מכבלי הדת ומהדפוסים שכל החיים הכניסו לנו. לא נתפש לפרורי מילים. נראה את הרעיון הגדול שמעבר לכתוב.
גם אם הקטע הזה אינו משל, נאמץ את ענינו ונראה את הנמשל. הקטע הזה, לדעתי, מדבר לא על בראת עולם או בראת אלוקים. הוא מדבר על אמונה. ולא על אמונה
באל זה או אחר... אלא באמונה הרבה יותר גדולה, והרבה יותר חזקה. באמונה שמתקרבת לדמותו של
א-לוהים. האמונה באדם!
תגובות