[ליצירה]
לא יודע. דיו שחור צלול.. אלול. ישן בתוך שבלול. לצאת? מרגיש מעט חלול. דיו שחור מהול. מים במים.
אתה מבין? שנה וחצי כתבתי, זה פסק! אני מתאר לעצמי שהבעיה היא לא התוכן.. אף על פי שתמיד הרגשתי שאני סתם מבזבז מילים לבטלה. הגעתי לכתיבה ממקום של כאב והתמכרתי מעט. מאותו רגע שלא רק האופק היה ורוד אלא גם הקרקע.. השירים חדלו. לא מיד. בהדרגתיות. )
העט ילך עם מאגרי הדיו לדפים של אחרים?
הו, הלוואי! את כל סוסי האש הייתי נותן במרכבות החך... אוסר את מיטב לשדי לכרם בלי גבול. במקדח (מילים?) הייתי קודח חור בבטון המחשבה. סדק קטן. ובורח כל עוד נפשי בי מפני להט הלשון ושוטיה.
מן הסלע יזובו מים רבים ואדירים (אתה למשל, ישי שור)
אל מעין הדיו הנובע יכרעו ברך אחרים וישתו לרויה.
אני אגמע כמו גדי קטן.
ואברח בחזרה.
[ליצירה]
ללא שם?
ליצירות פוסט-מודרניזם חייב להיות שם, כי האומנות היא בעצם בנתינת השם, שיעשה את היצירה הכלכך לא יצירתית. אם אתה לא נותן שם אני עלול בטעות לחשוב שאין פה שום יצירה. אויר.
[ליצירה]
מצאתי אותך, דוד.
ברגעים של הופתימיות אני רואה את העולם, אך עוד לא הצלחתי להתנתק מהשביל הלואט מן העמק אל על.
ברגעים מאוד אני- - -
כבר חוזר אל הדרך לנום בה בטיסה רגלית חלומית.
אבל מעולם לא הצלחתי (אפילו) לדמיין, כמוך, את העיר ככזאת ולראות בה נתיב לאחוז בהזיקוק.
[ליצירה]
מרגש וקונה אותי מכל שיר אהבה מודרני דוקא היושר הפשטות ללא פוזות באהבה של בין אדם לחווה. בצניעות נותן מקום לדממה ,לשני. אומנם הוא אינו חושני , אבל אהבה בא מלאה אמיתית ובנוייה על קשר הדדי נדיר ויפה בתקופה כשלנו, תודה לך, לו יהי וכולם יכתבו כך על אהבה .
[ליצירה]
הדמיון עוטף הכל... ציור, כן ישי שור צודק.
החרוז השלישי יש לו חן וקלילות. למשל: מתנפנפת, שודפת, מטורפת. אלא שזה לא מספיק. תן לנו שורות שיפרצו ישר מלבבך ככל האפשר.
(גם לנתן אלתרמן יש בתים עם הגזמות ודמיון עשיר. בתים שבפניי עצמם אינם עומדים. אבל תמיד הוא יזכור להביא רגש חי כמו שהוא. בתור פניה לדמות או בצורה אחרת)
הכתיבה שלך מדהימה ויש לה הרבה סגולות טובות.
אני חושב שעם קצת מאמץ תוכל להגיש שירים שיעלו לי את הדם לראש הרבה יותר....
תגובות