כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הצלחתי להבין. מה מסמל החורף?? [ליצירה]
- [ליצירה] ו-הנה מיולת השיר שמאוזכר בסיפור: כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי. פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם: שִׁבְעִים (יַיִן) הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים. וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים (מַיִם) שָׂרִים. שָׁבְתוּ שִׁירִים. כִּי פֶה שָׁרִים. מָלֵא מַיִם מָלֵא מַיִם: לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם. אוֹ אֵיךְ לַחֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם. עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם. יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מַיִם. מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ. וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ. אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. יִזַּל מַיִם יִזַּל מַיִם. הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ. עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ. כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ. שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם: נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ. כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ. יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מַיִם: (הרקע לשיר: הכותב הוזמן לסעודת פורים שבה נגמר היין והמארח , משה, נתן לסועדים מים במקום) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה. צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה. רק פחות מפנקת... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... זה לא בדיוק אמור "להתאים לקיץ". וזו לא שמלה פרחונית אלא מרבדי פריחה שהאדמה מתקשטת בהם. ובכלל, יש רובד בשיר שהוא מעבר לתיאורים... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שזה יותר מתאים ל"הרהור" מל"שירה", ולגבי התוכן, רצ"ב אנחה... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב,כרגיל. חינני בדרכו רק... איכשהו יש לי הרגשה שהרבה מהסיפורים שלך הם סיפור אחד מתמשך, בעצם. כמו לראות את אותו דבר דרך הרבה שברי קליידוסקופ... [ליצירה]
- [ליצירה] זה הכח האמיתי. ודרוש לזה המון אומץ גם... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שיהיה יותר מוצלח "בשביל אהבתך" מאשר "עשיתי בשבילך" [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם הבנתי את כל הקטע, אבל המשל על האוטובוס מצא חן בעיני. זה כמו המשל על המעלית - למלך אחד היתה בת יחידה (איך שהוא תמיד למלכים בספורים יש רק ילד אחד, נכון?) והוא לא ידע למי ראוי להשיא אותה. החליט המלך לערוך מבחן מהסוג הזה: הורה לבנות מגדל בן אלף קומות, ומי שיצליח להגיע לקומה האלף - יזכה להתחתן עם הנסיכה. טוב, לא נלאה אותכם, הרבה מאוד אנשים ניסו ניסו,הגיעו מ-ק-ס-י-מ-ו-ם לקומה ה-200 התייאשו וירדו. (....)לבסוף כששאלו את בר המזל איך עשה את זה, ענה - עליתי בשארית כוחותי לקומה ה-201, ושם היתה מעלית... ה' עוזר למי שעוזר לעצמו! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך, הדס, כתיבה עצמתית, מרתקת ומטלטלת! בקשר לתוכן - אני צריכה עוד לחשוב [ליצירה]
תגובות