[ליצירה]
זה כתוב אמיתי, וצובט בלב. ונורא מעורר הזדהות וסימפטיה.
במיוחד נגע בי משפט אחד קטן שכתבת -
"דווקא מי שהצליח לשמור על הנר דולק, בזהירות, עד שהנר ייכבה או אולי עד היוֹמוּלדת הבא, מגיע לו שהמשאלה שלו תתגשם". קשה לי להסביר אבל דווקא המשפט הזה הכי עצוב.
וגם אהבתי את ההומור הנוגה שלך. ובמיוחד אתה"תקרו לי בזה אחר זה".
[ליצירה]
אתה בהחלט נותן תיאור מפורט מאוד של כל דבר שעשית במשך שהייתך בישובי הגוש יובב"א. אני לא בטוחה שאי אפשר לקצר מעט, להעביר את תמצית ורוח הדברים שאתה מבקש למסור. בכל אופן, נראה שיש לזה ערך גם כך כסוג של "מסמך תיעודי"
תגובות