על הלחם לבדו ישב האדם
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. איזה כישרון.... כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש מצוין! זווית מוצלחת ביותר לעניות דעתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. התכוונתי לפסל, לא לצילום. אם כי לדעתי גם הצילום לא כל כך גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתה ^. פסל באמת יפה ורעיון משעשע, אבל הצילום ממש ממש לא טוב. יכולת להשקיע גם בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה נראה כמו לחם. |אייקון ריק מתוכן| יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין. מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום. אהבתי בסך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אדיר פשוט אחלה רעיון... [ליצירה]
- [ליצירה] עשית מעשה שלא יעשה וחיברת בין הלחם היום יומי העגול לבין החלות המרובעות של שבת ועוד חיטה מלאה?! אחלה רעיון [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה יותר קצר מהרגיל אצלך, וזה מיטיב איתו מאד.אך לענ"ד כדאי לצמצם יותר. כאשר אתה מקמץ במילים, קל לנו יותר להפיק את מירב המשמעות מכל אחת מהן. [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי משהו שכתבתי, לפני שנתיים ויומיים בדיוק. ברשותך: [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. ואם אני לא טועה - זו פעם ראשונה שאתה כותב פרוזה. וגם אם אני כן טועה: זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] והסוציאליזם?... הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם) מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם. מזהם אויר ומים. גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.) הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך; לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו. הוא עושק אותם בחום קופח; אך בעצמו לא יאמץ ידיו. הקפיטליזם קוטל ומביא נזק; באפריקה כל שנה מתים שני מיליון בני אדם. מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע... חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.) ארצות שלמות חיות בעוני; לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה. אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק; בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.) הקפיטליזם הוא המפלצת, אשר מאיימת בהרס כל התבל; רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול! תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה.. זה יפה.. מחויך ועצוב בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ולא נותר לי אלא להצטרף לקודמי. נכון, כואב, וכתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פזמון חמוד. אני אוהבת את הסגנון שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו. ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות. השם יקום דמו. [ליצירה]
תגובות