לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
אויש כ"כ אהבתי!
הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר.
תרשי לי להתלהב.
לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן.
הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל.
בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל.
בכל מקרה,
אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי.
והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן.
אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
אויש כ"כ אהבתי!
הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר.
תרשי לי להתלהב.
לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן.
הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל.
בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל.
בכל מקרה,
אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי.
והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן.
[ליצירה]
אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון
[ליצירה]
כמה עולה קילו בגין?
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
[ליצירה]
ופעם יהודה עמיחי כתב על קבוצת תיירים בירושלים, והמדריך מסביר להם ששם, באלכסון מראשו של האיש עם הקניות יש קשת ביזנטית. ויהודה עמיחי שואל מתי יבואו ימים שבהם יגידו ששם, באלכסון מהקשת הביזנטית עומד איש שחוזר מקניות לביתו?
(דופקת את הראש בקיר ארבע פעמים על ככה שאין לי את הציטוט המדוייק כאן והעזתי לחלל את הקודש..)
בעיני השאלה עצמה לא נכונה האם תוכלי לכתוב שיר "מרטיט לבבות, מרעיד מחשבות,
מלחלח עיניים בסתם בוקר?" אבל סתם בוקר לא זקוק לשיר כזה, ושיר כזה לא נועד לסתם בוקר.
בשמחות בלבד,
שירה.
[ליצירה]
בדר"כ מחווה אמורה להיות דבר המכבד את האדם. אני לא מכירה את המקור האלטון ג'וני, אבל השיר הזה לא ברור, לא מובן. בנוסף, איש הטיל זאת הגדרה די סר'סטית, ולא במקום.
[ליצירה]
סדנת היצירה פותחת את שעריה.
אני גם מרגישה בקריאה שהקטע השני קצת תלוש. אבל:
א. אבא שלי באמת אמר את זה.
ב. זה חיצוני לי להאמין שזה משהו זמני. שעוד אצליח להבדיל בין אור וחושך ולברוא עולם ומלואו חדש.
בכל מקרה, אני לא כ"כ רוצה לגעת בשיר, אבל היה נחמד אם יש למישו רעיונות.
(לחיי רינגו!)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
שכחתי ש"רבדים" מקפיצה כל ביני"ש לתהומות שכמוהם לא ידענו מאז תנ"ך בגובה הנעלים, או מתנגדי החסידות. רבדים לא יוצרים תחושה של אמת, אלא של עומק. יש יותר עמק, ומי שמכיר את הקשרם הדתי של הביטוים מוצא יותר עומק.
אתה יכול לקחת את השיר להרבה כיוונים, אבל לא לאנוס אותו למה שהוא לא, והשיר הזה- מכל זווית שהיא, הוא שיר דתי.
תגובות