כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך זה בתור שיר
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
באמצע!
אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
[ליצירה]
רוצים הסבר!
חתלתול, גש הלום והסבר מדוע זה מראה על בעיה בP.לי היה נראה שP היא תוכנית אפשרית, אך גם אותה אפש "לתחמן" כי כללים לא חלים על עצמם (ומכאן נובעים, הרי, הרבה פרדוקסים).
או משא העניין הוא שזה שP תבדוק תוכנית אחת זה עדיין לא אומר משו על יחס בין שתי תוכניות?
הסבר!
[ליצירה]
לא מאמין שאני שוב מגיב
רדף, למען הסר ספק, ה"ילד אידיוט" היה מקושר לתיקון הטעות הדבילית ש*אני* עשיתי באיות הלועזי של DONE (וחתלתול בטובו תיקן אותי). לא אתה אידיוט, אני.
פשושי, אני לא כתבתי בשומקום שנכשלתי (או לפחות לא כך אני מרגיש) ואתה לא כתבת לי בשומקום תשובה לשאלתי.
(חתלתולי, אולי לך תהיה תשובה?)
[ליצירה]
[ליצירה]
משלוש יוצא אחד?
ואפשר
ואי אפשר
ואיכשהו אולי כן אפשר
והאפס שבחצי
והאינסוף שבחצי
והמלאות שבביחד דוקא כי כל אחד הוא אפס ואינסוף
וללא שום קשר לכל זה
תגובות