אמא
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גדול. ואחרי ההסבר שלך, אפילו עוד יותר. יופי של רעיון, אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים). חפשי משהו אחר. הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר... מאוד מרשים. הבעיה היא שכבר ראינו דבר דומה על יד, כמו ש"מתקרבת" אמרה. אולי תנסי למצוא משהו יותר מתאים? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא נוגע ויוצא דופן...אני עוברת על כל החזותי שלך..איזה כיף שיש כאן מי שמעלה הרבה חזותי (אני לא מצליחה משום מה) אני נהינת :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי זמן שלא בכיתי מסיפור. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא ולבכות. יונדב, יונדב. איך נפלו גיבורים ויאבדו. (י. מתחיל, יונדב הירשפלד הי"ד, נרצח ביום חמישי האחרון בפיגוע בישיבת מרכז הרב) [ליצירה]
- [ליצירה] דמגוגיה מעוררת בחילה. הנסיון שלך לפתות את הרב מלמד להצטרף לדרכך במסווה של הערכה וכביכול הוכחות מהדת היהודית הוא פאתטי ומגוחך. במיוחד בהתחשב בעובדה שכבר פרסמת על במה זו כמה מאמרים המוקיעים את תורת ישראל, בולטת בעליבותה ההכרזה על הוקרתך לדת היהודית. הלא תבוש? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] היא לא פורסמה שוב. פשוט מאד, נוספה רשימה של יצירות אקראיות תחת היצירות החדשות, וגם אתה, כמו רבים אחרים, נפלת קרבן להתעללות העיצובים החדשים המתרגשים עלינו בהמוניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] גזור ושמור: "אל תגידו: כובשים! למצילי חייכם. די לקרוא: בוז! לאלה שאת נפשם הקריבו." תזכיר לי מי זה היה שקרא למתיישבים מקריבי חייהם "פשיסטים"? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי. הלמות פרסותיו, של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב? מכריזות מלחמה על נשמת האדם, רודף בטירוף דם אדםדם. -----> מעולה!!! גיבור חיל רדום מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך. חלוש וכואב בין טומאה וגללים בוכה במסתרים על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"? כמים הפנים לפנים שופכת ליבה רעיה צעירה על משכבה בלילות פצעו והיכו שומרי החומות. לדודה ממתינה שידפוק רק עוד פעם כבר היא מוכנה על כפות המנעול הפתוח כחוד מחט להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת. עזה כמוות אהבה עזה גם במוות, מים חונקים לא יכבוה ברח דודי ושאני בחיקך אל ארץ החיים. בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך". מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, אבל: לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי. לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרת אלינו. (וואו, את לא תאמיני כמה משמעויות דחוסות בשתי המילים האלה.) נהדרת אחת שכמוך. [ליצירה]
תגובות