כשנלחמים בכימיה
בין אנשים
יש לאטום הכל, לא להשאיר פתח לאוויר
לא להיות רגישים
יש לחבוש מסכות
של שחור
לחבר את המסנן
ולנשום אויר
קר.
מנוכר.
אסור, אסור להפגע מדבר
ואם נפגעים -
אסור לבכות.
יש להזריק בכוח חומר מייבש
דמעות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ו..... אפשר גם במקום להלחם להיות שמחים אף אחד לא עומד מול זה... אבל ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה אהבתי מאוד מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש ממש אהבתי. גם את הכתיבה, אבל בעיקר את הנשמה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] מיש, כמו תמיד, אהבתי. חבל שלא ראיתי את זה שלשום, זה היה כ"כ במקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אבל זה ממש עצוב. שלפעמים צריך להלחם. עצוב- אבל יפה. למה "אבל" בעצם. הדברים הכי יפים הם העצובים, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזה יופי!!! (האמת, זה יפה עד כדי מזעזע... שימוש שחור במסכות אב"כ...) ביטוי מוצלח ושונה לדברים האלה בתוך הקרטונים שאנחנו חייבים להצמד ולהתיידד איתם... (למרות שעם שלי אני ברוגז... ניסיתי! באמת ניסיתי!! אבל היא לא רוצה להיות ידידה שלי..) מעניין, אולי אפשר להוסיף גם את החלק הכי חשוב במסכה... הקשית הזו....:-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת ברכות שיר יפה ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] דיתיייייי תודה שאמרת לי. בהחלט מקסים. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] *** רעיון נפלא!:) ועוד איכשהו נכנס לנו ככה למציאות.. (תרתי משמע) ירח אוהב!:) [ליצירה]
- [ליצירה] מישיייייייייי מקסיייייייייייייייייייייייייייים. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אני לומדת גמרא! אבל לא בגלל זה הבנתי את זה. (נראה לי שהבבות לא בחומד לבגרות שלנו). כמו שיודית אמרה - 4 אבות הם מושג די בסיסי. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני. ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה: צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת: "כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח" ראשית: תיבול זה ב-ת'. שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל. שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי". בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול. ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם. אבוי לך, נגה. אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה! [ליצירה]
- [ליצירה] יששששששששש! יצירה של החתלתול! לא יכולתי להתאפק מלצעוק. עכשיו אני הולכת לקרוא את היצירה. ביי. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, משו. ב"ה זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו... בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אה, חתלתול, קראת את הספר הזה? שים לב למה שסוערה אומרת לך: "אני חושבת שגבר שקורא ג'יין אוסטין בהחלט יכול לרתק אותי בכל קנה מידה". ;) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת, ממזי, הגזמת - לא קוראים לי מישהי אחרת, אני היא מישי אחרת. אתה מתבקש להוריד משם את ה-ה'. ולמה החלפת שם? [ליצירה]
- [ליצירה] הי!!! ב"ה יש לי גם כמה זכויות שמורות פה: הוא הקריא לי בטלפון ואני הקלדתי! נהנהנהנה, ועוד נה. --- הי, זה שיר כ"כ יפה, כשמסתכלים עליו בהקשר הצבאי. באמת, לקחת את הצבא ולהפוך אותו ל*זה* - צריך בשביל זה המון כשרון. ובכלל, אמרת שאין לך כח ליצור בתקופה הזאת... שקרן! סתם חיפשת תירוץ כדי לא להופיע בפרגוד במוצ"שים :-P [ליצירה]
- [ליצירה] שרה, כמובן שיש מקום לביקורת מקצועית, אבל תראי לאיזה גועל נפש זה מגיע. עשה לי רע לקרוא את התגובות של נושא אלומותיו, הן נוטפות שנאה ורעל. אני בהחלט מאמינה לך אם את טוענת שהוא איש מקצועי, אבל הביקורת שלו מראה את האטימות שלו לכל מה ששונה ממנו. אני אתן לך דוגמא: לאונרדו דה וינצ'י למשל היה צייר מאוד מקצועי, אף אחד לא מפקפק בכך. הוא ידע להציג מציאות בצורה מאוד מדוייקת. אבל אם הוא היה רואה את הציורים של דאלי בטח היתה לו הרבה ביקורת עליו: למה השעונים נוזלים? זה בכלל לא אמין, שעונים אף פעם לא נוזלים! והצבעים האלה לא מספיק עשירים, וכו'. ובכ"ז, גם דאלי נחשב אמן מקצועי. אותו דבר בסיפורת: יש כל מיני סגנונות. יש אנשים שמומחים בהצגת מציאות מדוייקת מאוד, שאפשר ממש לגעת בה, ויש אנשים שמומחים ביצירת מציאות הזויה מאוד, שהנפש נכנסת לתוכה. זה אמן וזה אמן. כתיבת סיפור היא לא בהכרח צילום המציאות במצלמת וידאו מילולית. בקשר לקיצור בדבר החזרה בתשובה - יכול להיות שהיה מקום להאריך, אבל יש דרך לדבר. "ויש בזה משהו לא בוגר בלשון המעטה" - אני מצטערת, אבל מה שלא בוגר פה זה הנסיון הנואש של נושא לנבור מתחת לאדמה ולהראות כמה היצירה של טל נוראית. בקשר ליומרה, אין לי מושג על איזה יומרה הוא מדבר. רוב הקוראים דווקא הזדהו והיו *בתוך* הסיפור, ולא הרגישו שהסיפור מסתכל עליהם מלמעלה. יש אנשים שאוהבים הרגשה של התעלות וריחוף בעולם קצת סהרורי. נושא לא? חבל, הוא מפסיד. בקשר לצפיוּת של היצירה - האדון מוזמן לקרוא את התשובות של סוערה לתגובות שכותבים לה כל הזמן. אפילו אם הסוף של הסיפור ידוע מראש, הדרך שבה מגיעים לזה חשובה. ואגב, אני בכלל לא ידעתי במהלך הסיפור שהוא הולך למות בסוף. כמובן אפשר לטעון שאני פשוט מטומטמת, ולא שמתי לב למובן מאליו. על השפה - לא ראיתי שום דבר שגוי או צולע בצורה שבה טל השתמשה בשפה. בסעיף הזה נושא חשף את השנאה שלו ואת הרצון המתגרה שלו לחפש דברים מתחת לאדמה. ואם כבר שפה - נושא מוזמן להסביר לי מה זה בדיוק "כבר אחרי ארבעה חמישה שורות".. עברי, דבר עברית. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, אני מסכימה בכלליות עם ההארה שלך, אבל לטעמי הפתרון הנכון הוא להוריד את ה"ללמוד", ולכתוב משו כמו "ואולי לא ידענו שפשוט הוא לא סתם." ולא משנה באיזו חלוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנער הזה, *עכשיייווו* הוא מלאך. אולי בחייו הוא לא היה מלאך, אבל עכשיו - הוא מלאך. לכל אדם יש נקודה טובה כלשהי, איזשהו מעשה טוב. לאחר המוות, כשהבשר מתאכל אם אינני טועה, נשמת האדם גומרת לכפר על כל עוונותיה, וכשנגמרים העוונות נשארים רק הדברים הטובים, ואז הנער הזה הוא מלאך, כי יותר אין בו דברים רעים. [ליצירה]
תגובות