[ליצירה]
אז זהו שלא
מה שניסיתי לאמור זה שההתיחסות אמורה להיות שונה, גם מבחינת האדם הקטן. הוא צריך להבין שיש אמת מוחלטת, ויש את מה שהוא רואה.
נכון, לפעמים אין ברירה, וצריך להתנהג קצת לא לפי האידאל, אלא לפי המציאות העקומה, אבל אסור לשכוח שזה רק עיקום, ואת המטרה האמיתית הסופית. לעשות את ההבדל הזה.
ולא, לא יצא לי לקרוא את זה. זה ספר שלו?
[ליצירה]
יפה :-)
השפה מיוחדת- שילוב של עגנון (יותר בסגנון הדיבור, לא בשפה, אם אתה מבין...), אבל נוטה יותר לשפה מקראית מבחינת השפה עצמה (עגנון לא יכתוב למשל "וישמע ארהל'ה...", אולי זה משהו בין עגנון לשלום עליכם..), ומעורבב גם עם סטיות דקות מאוד לכיוון ימינו, מה שלא נראה לי שאפשר להוציא לגמרי- אבל עשית את זה מצויין.
והתוכן חביב ביותר- אהבתי את הסוף :-)
[ליצירה]
נפש ממללא
למי בדיוק כתבת?
הגישה שלי אכן קאנטיאנית במידה מסוימת, אבל לא ראיתי איפה אתה חלוק עלי...
להפך- דווקא אמרת די מה שהתכוונתי...
אז אולי כתבת למישו אחר? אבל לא ראיתי פה עוד מישו עם דעות קאנטיאניות, כולם ניסו דווקא לערבב את כל הגורמים...
[ליצירה]
מצויין
מקורי מאוד!
נראה לי שההבדל בין הפסקאות (אולי לא בכוונה, אבל אם כתבת אותם בזמנים שונים זה די הגיוני...) הוא שהראשונה היא נטו מה שהחתול רואה, ואיך זה מצטייר אצלו, והקטע השני מתאר קודם כל מה קורה שם בצורה אובייקטיבית, ואת זה- איך החתול רואה. (?? אני מקווה שאני הבנתי מה רציתי....)
ומשהו שטיפה הפריע לי- החתול הזה קצת מבין יותר מדי בפוליטיקה, מחשבות מסובכות מדי לחתול. הרשעים, הטובים, המשוגעים, רוצחים אנשים ברחובות, אידאולוגיות וכו'. חתול אמור לראות את המציאות בצורה הכי פרטית שלה, הוא לא מקשר בין כלום.
בכולופן, זה פרט שולי ביחס ליצירה כולה. היא כתובה מצויין ובסה"כ טובה מאוד! :-)
תגובות