החיים- הינם מסע אחד ארוך ומפרך,
מסע פתלתול ורצוף-קשיים.
אך מידי פעם- תוכל למצוא בו גם עיינות-מיים,
דשאים רחבי-ידיים ונאות-מדבר.
והעיקר- לא רק שלא לפחד כלל,
אלא גם לא להתיאש.
המשך נא לנוע לקראת מטרתך,
כי ברוב הימים- תמצאנה.
[ליצירה]
טוב, האמת היא...
שידעתי על ה'קשר' הזה, כבר לפני עידן ועידנים... מה ש'באמת' רציתי לומר הוא, שמפליא איך עמים יכולים להשתנות, בעיקר לטובה, מה שנותן לנו תקווה, שהעתיד באמת יהיה עתיד וורוד יותר... ובעניין ה"לא חשוב איך", על-כך, בפעם אחרת, o.k.?
[ליצירה]
...
יפה, רעיון בהחלט משעשע..! (וזו עוד הזדמנות טובה לראות את שתי הבנות המקסימות...) רק אני מקווה שבפעם הבאה שתצלמי אותן- לא תענדי עליהן "צלמים" למיניהם ותקראי לתמונה: "נוצרות אמונים" או משהו כזה... מכל-מקום: "דוז פואה..!"
[ליצירה]
פששש... עמוק לאללה...
אבל עם המסקנה הזדהיתי כמובן! מושג התשובה ביהדות- עמוק הוא מני-ים (ובמיוחד בכתביו של הראי"ה קוק זצ"ל). שלא כמו בדתות האחרות, השטחיות... (תתוודה וזהו, עכשיו אתה יכול להתחיל לחטוא מחדש...). אהבתי מאוד, החזן.
[ליצירה]
תגובה (קצת) מאוחרת...
לא, אינני קורא אנציקלופדיות, אבל אני בהחלט מתעניין בהסטוריה! אני ב-ה-ח-ל-ט אינני חושב שיודע אני את הכל והכי טוב, אך אם יש לי מה לומר (גם אם זו ביקורת נוקבת)- אני אומר זאת, ללא פשרות, ולעיתים גם- ללא רחמים..!
[ליצירה]
וואוו, אביבוש!!!
זה היה גדול, ב-א-מ-ת גדול! ובתור חזן אני יכול לומר לך, שתמיד אני מנסה להיות מעודכן במנגינות חדשות. אם יש מנגינה קצבית ויפה (וקליטה, כמובן) שאפשר לשיר בה את "לכה-דודי" ופיוטים אחרים- אז מדוע לא?
אהבתי, ממש ממש ממש אהבתי, הראל.
תגובות