[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
-----
אין מילים בפי. שיר גדול מהחיים.
ואם תבדקו היטב, תראו שאני לא בדיוק אחד שסתם מפזר פה
מחמאות באתר.
ואגב כלנית - צופיה - אחת אפס לכלנית.
גם אלתרמן למשל השתמש ב-שמה.
לטעמי שמה גם יותר מתאים לשירה מאשר שם.
ולא - אין כאן אילוצים ולא צליעות. פשוט שיר מושלם.
[ליצירה]
---
גם לי, ממזר, לקח קצת זמן
אך תגובתי כדלקמן:
אני, ממזר, רוצה עכשיו
לתבוע את עלבון מרב.
בתגובתך עברת גבול
(ואין הכוונה לחו"ל)
כי את מרב כה העלבת
(בצחוק ??? - את זה ספר לסבתא!)
כאילו לכולם ייטב
אם לא נזכיר כאן את מרב!
זאת הוצאת דיבה רעה
וכי במה מרב חטאה?
על כך אני דורש, ממזר
שתתנצל מהר מהר!
(והנה קונטרה לסיכום
"נכון" - "קיפוד" = חרוז עקום!)
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
[ליצירה]
----
נושא אלומותיו - אתה כנראה קורבן של הסטיגמות שהתקשורת מוציאה על הציבור הזה. חלקו הגדול כן עובד, ואפילו קשה מאוד. חלקו הגדול משלם מיסים והתקציבים שהם מקבלים הם בזכות ולא בחסד. שלא לדבר על זה שחלקו (הקטן אמנם) כן משרת בצבא, אבל הציבור כולו זוכה לאותה מידה של בוז ושנאה. יש לי אח חרדי למהדרין ששרת שרות מלא בצבא חובה, קבע ומילואים ועובד סביב השעון כדי לפרנס את משפחתו ועדיין זוכה לקיתונות של בוז מכל חילוני שרק רואה אותו. התקציבים שמקבלים מוסדות התרבות החילוניים והאוניברסיטאות החילוניות מקובלים מאוד על התקשורת המפרגנת להם. יש כאן בהחלט צביעות רבה של ציבור שלם שמוכן לקבל בהבנה ובאהבה פרזיטיות מכל סוג, מלבד זאת של החרדים.
[ליצירה]
יוסף שמח - מה נשמע?
התחלת שוב בהנשמה-
מלאכותית, של השירשור,
וזאת בלי לבקש אישור...
אך העיתוי בכלל לא רע -
כלומר, לקראת מתן-תורה,
ואם שאלת על מרב,
אומר לך, דרך אגב,
שהיא כמעט בת ח"י שנים
ואם תרצה עוד נתונים
תשלח לי הודעה חת שתיים
(סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים)
אז זהו. חג-יוסף-שמח
להתראות ולהשתמע!
[ליצירה]
----
מבלי להיכנס לתוכן - זוהי מאקאמה מעולה! (לא הייתי מסווג בתור שירה). היא מתארת מצב קיים מבלי לנקוט עמדה ובזה הוא קיסמה. רק משפט אחד הורס לי את הכל (גם מבחינת משקל ואולי אפילו חרוז, ובעיקר מבחינת הטלת סטיגמה מרושעת: "אין שכל, אין דאגות". האם שוב מסתתר כאן איזה סמולני מלוקק שגם הוא לוקח את המונופול על השכל ????