היא צוחקת
מניפה של כוכבים
שאורם נוגה
גם אחרי שהם
כבים
היא מחייכת
קשת בענן
שכל שבע מסילותיה
בוהקות
בלובנן
היא הולמת בי
מטר זיקוקים
שאת שמה על לוח
השמיים
חוקקים.
כי בשמיים היא.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אני לא הבנתי. דיברת פה על התורה? תורה ארוטית? מה? תואיל להסביר לי? [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי לאכזב... אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...). ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] הלו אתה רומנטי ויפה. נדיר למצוא מישהו משלנו (הזן המחוספס רגשית) מתבטא ככה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מרגש ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו! ביטויים מדהימים. מרגש בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ע-ו-ל-ה קצר וטוב, עשה לי טוב לקרוא את זה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזה ביטויים יפים.... לצחוק כוכבים! אהבתי במיוחד, לאור המצב רוח הכוכבי-משהו שלי לאחרונה (או שלא רק לאחרונה). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כמה הערצה... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מתוק... אם כי עצוב קצת, לא?! הסוף... מאכזב שהיא בשמיים... או שלא הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמרו את זה לפניי אבל הביטוי- צוחקת כוכבים הוא כ"כ יפיפה! אפילו הוספתי אותו לרשימת מילים שאני הכי אוהבת שזעקה לרענון בזמן האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] רק להבהיר - השיר נהדר כפי שהוא, גם מבחינת המשקל. ההערה שלי היתה רלוונטית רק אם את מאלה המכורים לפרפקציוניזם. [ליצירה]
- [ליצירה] היכן אמרת? היכן אמרת, ניצן? [ליצירה]
- [ליצירה] אופיתך למה לא אמרת לי את זה לפני שעתיים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף אלומותיו - מצטער, אבל לא הייתי בבני עקיבא (אלא אם כן אבטחת מסע סוכות נחשב), ואני מתחיל לחשוש שהפסדתי משהו. הקירמא זה ההפך של אמריקה? [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח אם מישהו עוד לא קרא את הקטע הזה, זה הזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, לא קיוויתי, כל כך קיוויתי, שאיש מהכותבים לא יהין לגרור אותנו אל תוך זה. כי זה כאב שאיננו מבינים, שלשווא ננסה לטעון כי אנו מזדהים עמו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, וואו, וואו רעיה, את מדהימה. איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה. ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. יפה מאוד ב. שאלה, ברשותך - משהו שאינו מובן לי: האם הלהבה היא האהבה, או שמא היא מה שמביא אותה? ואולי שתי התשובות נכונות? [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה. מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו. [ליצירה]
תגובות