[ליצירה]
ספתא, תעשה לי ילד!
אופס, רגע, לא המקום הנכון, זה מה שכותבים בתגובות בבמה חדשה.
לומשנה, ספתא, זה משובח, ואני מצטערת שלויכולתי לעזור בעניינים הטכניים ושמחה שהסתדרת איכשהו ואני מאוד אוהבת שירי גרוש אם הם כאלה.
(וסוגריימים זה יופי של דבר, הרשה לי להצטרף למה שסומסום ומנחם אמרו).
שבצ'לום חומד.
[ליצירה]
הרשה לי להיות טכנית בלבד
אהבתי את העובדה שיש לך סגנון מגובש (יחסית) בהגשת יצירותיך.
ניתן לזהות את החתימה האישית. הסרבול המכוון (או שלא?), זה שדורש לקרוא לפחות פעמיים כל משפט ולגלות בו משמעויות נוספות, שבקריאה ראשונה אולי פוספסו.
הרבדים - בהסרת כל שכבה מתגלה עוד אחת, אוצרת בתוכה מטענים נוספים, הצובעים את המילים בגוונים נוספים.
העומק.
האומץ.
ואפסיק כאן.
[ליצירה]
שיר משובח
ואני מבין למה בגרוש.
הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח)
מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא)..
[ליצירה]
שיר משובח
בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו...
התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!"
ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית...
בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה.
אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת.
לדעתי זה מעולה.
החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?)
בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד.
[ליצירה]
* (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם.
לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות.
[ליצירה]
דבר ראשון,
קראתי כמה פעמים, ומשום מה אני לא מצליח לקרוא את זה בצורה שלא משתמעת לי כשירה.
המילים מסודרות, וסוחפות מידי מכדי לשייך את היצירה לכותרת 'קטע'. אולי קטע משיר, ועל קטעי קריאה או סתם דברים יפים שנתקלים בהם- משתמשים בביטוי המחמיא: "זה נשמע לי כמו שיר" ,אחד יספר את זה על הספד נוגע לאהוב שגווע, בעוד השני יראה שירה בדיווח רדיו משמח על ניצחון של קבוצה שהוא מעריץ, המשותף לשניהם (חוץ מהראיה המשותפת שלהם לגבי הכנסת הקטע לקטגוריה של שירה) היא ששניהם רואים במילים שנאמרו\נכתבו משהו שנגע להם, שגרם להם להרגיש משהו מאוד קיצוני, משהו שהם יזכרו. בין אם זה ההספד שיזכיר עצב או חיוך, ובין אם זה דיווח על גביע שסוף סוף הגיע. (אני אגב, שייך לסוג הראשון...)
עולות לי כל מיני קונוטציות של סיפורים שבשיאם אפשר להכניס את "הקטע" הנ"ל והוא יתאר בצורה היפה ביותר את ההרגשה הכללית והספציפית של הדמות.
אהבתי. עברית מקסימה.
(איפה יש עוד?)
[ליצירה]
נמישה! הדס! אתן שוב טועות! זה שיר גאוני! סופסוף שיר על אוכל, ועוד אוכל טוב.
(דודה שלי יודעת להכין קובה גדול ולפרוס אותו על תבנית גדולה, כמו בשיר- "...מרחבי קובה..")
[ליצירה]
לרגע חשבתי להיחס לשיר משום מה כאל שיר ילדים, בגלל השפה, החרוזים ועוד (ומי שאמר לפני שהכתוב הזכיר לו את מרי פופינס קלע יופי למה שאני חושב), אבל מהר הבנתי שלא כך הדבר.
מקסים.
[ליצירה]
כתגובה לדבריך ("אני משורר ידוע מוערך ומפורסם, דברי מפורסמים גם באתרים רבים אחרים...")
שמואל, ראיתי שפרסמת שירים גם באתרים אחרים, ואפילו אתרים שלא מתביישים להכליל את עצמם כאתרי פרו שמאל, כדוגמת 'ליטרטורה' (אתר חביב להפליא, אגב) וגם שמה אתה חוזר על אותה המנטרה, ומפרסם פחות או יותר את אותה כמות שירים, ואת אותם השירים.כמעט בכל השירים שבדקתי (מודה, בדקתי רק 12, בכל זאת, יש גבול. וגם יש לי דברים אחרים לעשות)
אין לך שם אף תגובה (!) וזה, עוד באתר שוקק ופעיל עם תגובות רבות וסרט נע של יצירות רבות, ורוב התגובות היחידות שיש לך שם הם:
בחור בניק -דורון".. :"...ססמאות ריקות מתוכן..."
אבגד מוישלה:..כתיבתך איננה אלה גבב ססמאות..."ואני
רן כהן:"חשבתי שירושלמי הוא משורר השלום. אבל מתברר שכדי להשיג את מטרותיו הוא רוצה דווקא מלחמה...."
צבי דרוקר:"מעיון ב-"שיר" זה, וב-"יצירות" קודמות שלך, צר לי כי סגרו את פראבדה. הם היו אוספים אותך לחיקם בשמחה וששון ואנו היינו פטורים מעונשו של זה. [לא בטוח שהם פרסמו בדיו אדומה..]"
אביעז רשע: "....הוי ירושלמי, ירושלמי, בבנין בלדיבוסטוק בסיביר ננוחם ישראל....."
גמל סוס: "אוי שמואל, אתה מבייש את משוררי השמאל. אתה פשוט כותב מתחת לכל ביקורת, וחבל שלמרות שאני בגדול מזוהה עם דיעותיך, אין לי שום מחמאה לתת לשירים הכל כך ממוחזרים ורדודים שלך. לא ככה נצליח במהפכה..."
ועוד ועוד ועוד.....
בעוד שני אתרים לפחות.
תגיד שאני קטנוני, תגיד מה שתרצה, אבל תהיה בטוח שלא הייתי מצטט פה כלום אם לא היית עונה בהתנשאות לאנשים שהגיבו לך בצורה עניינית לשירים שלך (כגון הערות חוזרות ונשנות על השימוש בסימני קריאה), ונתנו לך, שומו שמיים, הערות בונות, כשבמקום לענות באופן ענייני, ענית בסגנון של "איך אתם מעיזים לבקר משורר מהולל כמוני?!" ואתה יודע שאני עכשיו מצטט אותך.
ביקשת? קיבלת.
רוצה לפרסם פה שירים? לקבל ביקורת? בשביל זה יש האתר הזה. רק תלמד קצת דרך ארץ מהכותבים היותר בולטים פה לגבי איך לקבל ולהגיב על ביקורת.