להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ונערות לא ישטפוה - כבר הרבה זמן יש לי את השורה נָשְׂאוּ נְעָרוֹת קוֹלָם; יִשְׂאוּ נְעָרוֹת בכים ואני יודע שזה שווה שיר שיצא מזה. מרגע שהראש כבר מצליח להתנתק מכל ה"אהבה" לאותה תינוקת-סופר-אקסית הכל נראה אחרת. יפה מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך על דקה אחר חצות? [ליצירה]
תגובות