העוד הרגש חי? לחלוטין לא חסרים שירים אודות יוסף, או שירים שמשתמשים בדמותו בשלל צורות, ובכל זאת השיר הזה, שכתוב נהדר ומרגש גם פילים עבי עור, מצליח לחדש עוד. וכבר אמרתי כתוב נהדר? מי המליץ?

מי המליץ?

עוד כוסית בבקשה אז היכן אתחיל? בניתוח אופיו של המחבר או בניתוח מעמיק של השיר? לא ו-לא. השיר כתוב בצורה מפוזרת, לא מפוסק ומנוקד ונראה כי יצירה זו נכתבה לאחר שהמחבר הוקלט מדבר תוך כדי שינה (לאחר ששתה) או בזמן האירועים עצמם (תוך כדי ריקון הבקבוק לקיבתו של המחבר). אך חברים, זו יופיה של יצירה זו. חוסר הפיסוק והכתיבה הפשוטה מעבירים בדיוק את הרגשת המחבר שמצליח להעביר את התחושה של חוסר אונים המביא אדם לעשות מעשה ולפרוק את שאשר על ליבו. בקריאה חוזרת של היצירה מצאתי את סודה בשורותיה הראשונות "מותק תכירי זה ג'ק דניאלס כבר שמונה עשר שנה הוא כלוא עכשיו הוא יוצא לחופשי..." אולי בזאת הייתי צריך לפתוח. זה המפתח לשיר. שילוב ההוה והעבר המרים עם הטיפה המרה נותן לנו יצירה מורכבת אך פשוטה וזורמת כמו המשקה עצמו. לכן לא אעמיק בתוכן השיר ולא אתעמק באופיו של המשורר. אין זה שיר להיכנס לעומקם של דברים. הדברים צפים ועולים כמאמר הפתגם "אדם ניכר בכוסו! כיסו וכעסו". באשר לסוף, באופן אישי, הייתי ממליץ על "ג'וני גולד". לחיים. מי המליץ?

התבוננות והשתקפות שיר אווירה וגעגוע במצב רוח מעורפל עד צילום תקריב בכתיבה מעניינת ביותר ומקורית. תודה אמילי מי המליץ?

מאותה הסיבה שיודעים כשאוהבים - שיר אהבה שיר אהבה טוב לא חייב להיות עמוס במילים נשגבות, ברעיונות מפליאים, בניצוצות ובחריזה ימי-ביניימית. שיר אהבה טוב הוא זה שלעיתים מותיר אותך עם חיוך קטן על השפתיים, עם שמחה קטנה שאינך יודע תמיד את פשרה, עם תובנה שאינה דווקא עמוקה מיני ים, אלא עשויה להיות פשוטה כל כך, שאתה תמה איך אתה לא חשבת עליה קודם. לפעמים רק קריאתו של שיר פשוט גורמת לך להיזכר בדברים הנפלאים, הקטנים האלה בחיים. ההנאות הפשוטות של ההוויה הקיומית. מי המליץ?

נגעה בי השירה המיוחדת הזו והכתיבה המצויינת מעוררת הערכה. האמת שהפעם התלבטתי בין מספר יצירות טובות מאוד של מספר יוצרים שונים אך אחר היוצר הזה אני עוקבת כבר מזה תקופה ועוד לא הזדמן לי להמליץ, אז הפעם! שבת שלום אמילי מי המליץ?

מהדורת חג של בחירת העורך. "לפני פסח, להוציא את האבק, ולשמוע את השיר והסיפור". ושהחג הזה יהיה הכי שמח. מי המליץ?

מהלך מחשבה מעניין ומקורי מבט מקורי על סוג מסויים מאוד של כתיבה-אפיטף. כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת בשיר המורבידי הזה. הזכרונות כמועמדים אל הקיר בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת ואילו כאן הם בדרך לשם ולא אנשים אלא הזכרונות. דבר מעניין נוסף בשיר הזה שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו. הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי, דהיינו לשכחה ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר. את לא מאכזבת, שיר מקורי וכתוב יפה מאוד תודה וחג שמח אמילי מי המליץ?

אחת הפעמים הבודדות ששיר פשוט.. עושה את זה בקריאה ראשונה, בקריאה שניה. כל שצריך לעשות הוא לכרות את האוזניים לגשם שטופח קלות על העלים שבחוץ ולהתחבר לאינסטיקטים הכי ראשוניים של חורף. הרבה מנסים וניסו ועוד ינסו להעביר את החורף בכמה מילים. השיר הזה הוא אחד הבודדים שמצליח. מי המליץ?