הלב שלי הולך אחרי השיר מי המליץ?

מהלך מחשבה מעניין ומקורי מבט מקורי על סוג מסויים מאוד של כתיבה-אפיטף. כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת בשיר המורבידי הזה. הזכרונות כמועמדים אל הקיר בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת ואילו כאן הם בדרך לשם ולא אנשים אלא הזכרונות. דבר מעניין נוסף בשיר הזה שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו. הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי, דהיינו לשכחה ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר. את לא מאכזבת, שיר מקורי וכתוב יפה מאוד תודה וחג שמח אמילי מי המליץ?

ערוגת אשכולות בימינו הערוגה היא שם דבר; עורכת-על, צלמת-מזויות-לא-שגרתיות, וחברת כבוד במערכת. אבל היו ימים, אחח, ימים שהערוגה היתה כותבת צעירה וחתרנית. הביטו כיצד היא משתמשת בארסנל הדקדוקי כולו כדי להטיח האשמות בגבר אומלל, שכל נסיון תגובה שלו לנוכח הנאום הבלשני שלה ישמע כגרעפס גברי רפה. מי המליץ?

אולי ניחר... אכן גרונך ניכר אשרי האיש הרגיש שכך מרגיש וכך חובק תחושה ולעומקה. (נקרא לי כהמשך לשירך הקודם שקראתי.) שבוע טוב ולחג שמח אמילי מי המליץ?

* (כי ראוי להרחיב על השיר, אבל נדמה שאין בכך צורך ואין בי יכולת) מי המליץ?

בגלל הקצב הפנימי ובגלל הבוננות המופלאה, המתעכבת לַפרטים. התמוססות המחיצות בין הפנים לחוץ, בין הנושם לדומם כל כך טבעית עד כי הגבולות החדשים הנוצרים הופכים, בשפתו המיוחדת של ילד, לקרובים ומוכרים לא פחות. וזאת האוירה שילד מצליח להכניס אותי אליה פעם אחר פעם בשיריו. מי המליץ?

לרענן את המאגר. כי כולנו מחפשים את הכנפיים, עומדים מעל תהומות, אפשר לקרוא ולבכות. מי המליץ?

"צורה" כמשל יצירתו של נהר שלום, אחד היוצרים המסקרנים באתר, מעלה לדיון את צורתינו שלנו כיוצרים וקוראים באתר, ואת "צורה" עצמה כמראה לתהליכים בחברה. מי המליץ?

שתי המלצות במחיר אחת עכשיו, כשהאוויר נעשה סמיך מזיכרון ומחשבון נפש, זה הזמן להכיר קטע שעוסק במונחים האלה מכיוון קצת שונה. בובן הוא יוצר אחר, מודע לעצמו, אמיתי. הגעתי אליו דרך רשימת היצירות האהודות המאוד מקורית של יוצרת בשם A ka, ובהזדמנות זו אני מוסיף המלצה חמה - חטטו ברשימות היצירות האהודות של יוצרים. אפשר למצוא ככה פנינים. מי המליץ?