זו שעת הניגון ההקבלה בין רגשות (בעיקר כשמדובר באהבה) לבין מוסיקה, תוים וכו', מצליחה להעביר את ההרגשה הרגשית חזקה הזו. אין מספיק מילים? התחילו לנגן. 8 תוים לא כולל. 22 אותיות. ואין מספיק מילים. מדהים, לא? מי המליץ?

מריחים? את רוחות, צלילי, מראות הסתיו? השיר הזה-- עשה לי את זה. מי המליץ?

אסקפיזם. תזכרו- גן העדן לא קיים, אבל אולי קיימת ארץ חדשה. (אני יודעת שלבחור יצירה של ילד גובל בשחיתות סטייל הליכוד של חלוקת ג'ובים למקורבים, אבל טוהר מידות מדומה זאת לא סיבה לפספס את היצירה הזאת. לפחות נמנעתי מניתוח אדם- חווה- וגן העדן כמוטיב חוזר ביצירות של ילד... ) מי המליץ?

בין המצרים. חטף לא צריך המלצה ממני, רק הפניה. מי המליץ?

על הכתיבה תיאור נפלא של רגשות מתערבבים, מסתחררים ומשתנים שסופם בכתיבה. לקרוא כדי לדעת שיש וכדי להתגעגע כשאין.. ואז, אחרי ששומעים מאיפה היא שואבת את כל זה, ללכת ולקרוא את שאר הדברים שכתבה אוריה. מי המליץ?

תכלה שנה, זאת ההמלצה המסיימת עבורי את השנה, בשתיקה מתדפקת על מילים רועמות. שנה טובה אנשי צורה! מי המליץ?

יוצר מארח כנראה שהאתר לא "סובל" יצירות מהסוג הזה, ראו מה קרה לעמוד היצירה. זה טוב. שיתוף פעולה בין יוצרים. אמנם לא תקדים אך על אותו הדף... לי זה חדש. הלואי- ועוד. והיצירה עצמה...תענוג. מי המליץ?

מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?

דמיון ויכולת התבוננות מרתקים בכתיבה שובת לב שבוע טוב אמילי מי המליץ?