אוהבים במילים
ומתחברים לשנים
שחלפו עד כרגע.
ויחד איתם
בכל הזרמים
מוסווים ומתגלים
נושמים ומקלידים,
ואנשים רבים מאחורינו
ואנו חדשים.
משליכים גם אנו
לאוצר המילים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] / לא יודע למה התכוונת בפה לא דגושה. אבל לצערי התכוונתי רק לטיפה דגושה. טיפה אחת דגושה. יש סוג כזה של כלבים? כלב לטיפה? [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד. זה פשוט כתוב כל כך טוב צחקנו גם בכינו. **** [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות. מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת. לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה. אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור) http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28 [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. היחס נביא ושליחו שבין אב לבן, הפתיע אותי מעט. כנראה שרגע הלידה הוא כל כך חזק, שיש בו מן הביטול. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לגמרי. לא רוצה להוסיף על כל מה שאמרו כבר מעליי.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני השורה הראשונה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר, הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ. שורה נהדרת להתחיל איתה שיר אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.הו זה באמת קשה למצוא זוג משקפיים טובות [ליצירה]
תגובות