[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
בועז - קבל ח"ח.
עידו - כנ"ל, בהסתייגות, שאני חושבת שיש עוד הרבה סוגי יוצרים באתר, לדוג' שלום ירושלמי ומאיר פרידמן לא נכנסים לאף אחת מההגדרות שלך...
[ליצירה]
בחירות...
ישנם מצבים שאיתם אנו מתמודדים יום יום, לעיתים בהצלחה ולעיתים חלילה...
וישנם יוצרים מוכשרים המצליחים לבטא הדברים ביצירתיות ובכנות.
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
איזה פרק מצחיק!
האביאל הזה רחפן פחד. פלא שמישהי מוכנה לצאת איתו לפגישה שנייה.
מתחיל לקשקש על נוסח הברכה, והבחורה בכלל לא מקשיבה ;-)
כשהוא מזהה סוף סוף בחורה, זה בגלל היסק מחשבתי, והוא תוקע כל הזמן משפטים ביידיש.
פשוט גדול!
[ליצירה]
אני לא חושבת שאני קצרת רוח.
אדרבה - אם הסיפור כובש ומותח ומרתק, האריכות מוסיפה - מוסיפה ידע, מוסיפה הבנה, מוסיפה טעם; אבל כשהתיאורים מסורבלים אז האריכות מייגעת...
[ליצירה]
יצירה מופתית!
היצירה הזאת היא היצירה הטובה ביותר שקראתי מזה עידן ועידנים!
כמה פעמים אומרים אנו את מילות התפילה במרוצה - ללא התבוננות יסודית במה שאנו אומרים? וכאן ישנו יוצר שלקח מילים ש(ברוב המקומות בכלל לא נאמרות, וגם בבתי הכנסת המועטים שהן עדיין נאמרות הן) נאמרות במרוצה, והפך אותם ליצירת אומנות אמיתית!
כל הכבוד!
[ליצירה]
"טוב, אביאל, אלישע ניצח... אם היא תפוסה רגשית היא באמת יותר מעניינת." - משפט אדיר.
"אמר אביאל בכעס" - מותר למרכזניקים לכעוס?!
הצורה שבה אתה שוזר דברים מדברים שונים בהויה המרכזניקית, האם לומר "יושבי קנות" או "יושבי קרקסאות ותיאטראות", וכל מיני מאמרים של הרב צבי יהודה - זה ממש מדהים.
עלה והצלח!