[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
לא נראה לי שהמצב היה כל-כך פרוץ. זאת אומרת: זה שהיה שם הרקדה לנשים, לא אומר שהגברים היו בעת הריקודים! הגברים הגיעו בהפסקות, שמעו את השטויות של הנשים ("אל תיתן עיניך בנוי, וכו" ברור שכשנשים מייפות את עצמן, אז הדבר היחיד שגבר ישים לב אליו יהיה המשפחה והאופי, לא?...) בחרו כלה או שלא בחרו, והלכו!
ואגב- בכל מקרה היה צריך לשאול את הכלה לדעתה. אז כל כמה שהשיר הזה כתוב יפה (עם משחקי מלים מעולים! בגדי לבן שאולי יגרמו לאיזה גבר לרצות בך- מקסים!) הוא לא דיבר אליי. ועוד מה, שכבר כתבו לפניי- שבאמת סביר להניח שכבר יש לו אישה או שתיים לגבר שמסתכל עליה.
אבל מבחינה לירית, השיר הזה מהמם. ותודה לתגובות שהביאותני (???) עד הלום.
[ליצירה]
הוא חשב שהיא מטאפורה? מזל שלא היה ביולוג. עוד היה חושב אותה לליזוזום. וזה באמת מעליב.
יפה. נכנס לרשימת היצירות האהודות עליי, אם כי אני לא בטוח שזו מחמאה גדולה. ובכל זאת- כל הכבוד!
[ליצירה]
אני מסכים עם הדס.
וגם עם לאה מרחב. הנושא צריך להיכנס לסיפורים, לא לשירה.
השיר יפה, אך אינו גורם לך באמת להזדעזע ולחשוב על הנושא.
זה לא זה. מצטער לאכזב. (ועל אף שכבר כתבתי לך ששירה איננה התחום שלי, זו הרגשתי הפנימית בקריאת שיר זה. והרגשתם של עוד כמה, מסתבר.)
[ליצירה]
מעורר מחשבות. כמו תמיד.
חשבת פעם לכתוב לתחרות הסיפור הקצר של 'מקור ראשון'? טוב, אני יודע את התשובה.
תפסיקי להתבטל- תקחי מעטפה, תשלחי, ותתבטלי!
יפה. מאוד, אפילו.
[ליצירה]
אאוץ'. מזכיר לי את 'הגיבן מנוטרדאם' (אני כבר אסביר, אל תדאגי. האסוציאציות שלי עובדות מהר ומוזר, כמו שאת יודעת...) כשפרולו אומר לצועניה: "בחרת לעצמך מקלט מפואר, אבל עדיין מקלט!".
עצוב שבשביל לשרוד צריך להרוג את עצמך. לא?
[ליצירה]
כל-כך אופייני.
מה באמת היית עושה בלי הביקורת שלי? מתאבדת. אני בטוח בכך. מטביעה את עצמך באיזה מבול או משהו אני מניח.
אל תדאגי. אני תמיד פה בשביל לבקר אותך...
[ליצירה]
אגב, רסיס- המשפט "קשה זיווגו של אדם וכו'" מדובר בזיווג שני, לא בראשון.
וכן. הכאב הזה חזק, וצריך לחשוב עליו- אפילו שהוא חזק. כמו על כל כאב, בעצם.
אני לא רואה סיבה למה הכאב שבשואה אפשר להעלות על הכתב כי "נוח" להתמודד איתו ועם הכאב הזה לא- אפשר להוריד מהליריות ולא לזרוק משפטים סתומים.
היצירה יפה, וכואבת.
[ליצירה]
לקח לי זמן לקלוט. רק בחלק השני הבנתי שמדובר לפני אלפיים שנים, ופשוט- מקסים! מדהים! ועוד כל מיני מלים כאלה שאין לי זמן לכתוב, אבל את בהחלט ראויה להן!