בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
זה טוב.. הדילמה הזו בין הבחירה הקשה שתעשה או לא תעשה: להמר עליו (על הלב) ובכל זאת לתת עם כל הקושי, או שמא לכאוב ולהרגיש איך הוא מתפוצץ בתוכך. אולי עדיף שיתפוצץ, כך אף אחד אחר לא יפגע...לא יראה.
בכל אופן, לדעתי כדאי להמר, הקלפים טובים ליאורה, כדאי לנצלם!
זה כתוב ממש ממש טוב, ו...זהו בנתיים.
[ליצירה]
"אהבה היא מאין שעון חול-
הלב מתמלא בזמן שהמוח מתרוקן"- אני חושבת שמשפט גאוני זה נאמר על ידי ג'ול רנרד.
קטע יפה מאוד, כתיבה מרשימה, שימוש מקסים בשפה...כרגיל.
עכשיו, לגבי התוכן אין לי כל זכות להביע כאן דעה שכן לא מכירה את הסיפור שלכם, מה שכן לא בדיוק הבנתי איך הפסקות האחרונות (4,5,6) מתקשרות לקודמיהן, כמו גם את הקשר של הכותרת לקטע. אודה מאוד אם תסביר לי זאת.
"תודה לך!..."
(תמי, איט'ס אוקיי?)
[ליצירה]
לא יודעת לאילו כיוונים המגיבים הקודמים לקחו את שירך, אך מול עיני קפצו תמונות ממלח"הע השניה, השואה בעיקר. מצמרר. הכתיבה שלך משהו מיוחד.
לפי דעתי כדאי לשנות את הכותרת. "מתכוננת לבגרות בהסטוריה"- הופכת למינורית את השיר הטעון על כל נושאיו.
אהדתי.
[ליצירה]
אין לי שום ביקורת לתת, כיוון שהזדהיתי עם כל מילה... ניסחת זאת בצורה יפה מאוד, ופתאום הבנתי שאלה הדברים שבעצם מחזיקים גם אותי בחיים...ובסופו של דבר את כולם. ההבדל הוא שלכל אחד לוקח את הזמן שלו להבין שבזכות כל אלה הוא חיי. אני הבנתי זאת, בזכותך, ועל כך- תודתי.
ד"א, אהדתי.