[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
הדס יקרה,
תודה על התיקון של "שני". לא מתאים לי לעשות טעות כזאת. אודה לך אם תתקני לי גם בעתיד.
תודה מראש בא בימים
[ליצירה]
דנה,
קין נענש לכן היה נע ונד. אבל לא כל מי שנע ונד הוא קין (אולי להיפך: מי שנענש על "מעשה קין" - "יושב" ולא נע ונד). בימינו "נע-ונד", היא נדידה מ-"הודו ועד כוש" - מפרו ועד ניו-זיילנד, אחר-כך אם "לא מוצאים מנוח לכף רגלנו אנו שבים אל התיבה" - חוזרים הביתה, יושבים עם כוס קפה וממשיכים לנוע ונוד בגלישה באינטרנט.
אם אינני טועה - את מתכוונת למי שאינו מוצא את מקומו - את עצמו - . אבל בשלב מסוים של החיים עדיף לנוע ולנוד ולא "להיתקע". לחפש מנוח לכף רגלך אחרי שראית ובחרת בעצמך היכן לשתות את הקפה. ליונה לא היה מקום אחר כי כל הארץ היתה מים, היום כל העולם פרוש לפנינו ועלינו רק לבחור (ועדיף שהמקום הגיאוגרפי יהיה דווקא כאן - אבל זה לשיקולו של כל אחד). ואסיים במילות השיר: "קום והתהלך בארץ, בתרמיל ובמקל....".
[ליצירה]
מצא חן בעיניי.
מדוע התחברתי לשיר, ואיך אני מבין אותו?
נראה שהוא מביט "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", אבל כנארה שהמחיר של להיות בפסגה ולהתבונן לעמק שמתחת, הינו בדידות, וכל מה שנשאר, זה להתכסות בצער ובגאווה.
[ליצירה]
קצת קשה לי להבין למה אנשים צעירים מעמיסים על עצמם כל-כך הרבה כאב, כל-כך הרבה ייסורים.החיים ניתנו לנו במתנה ולא כדאי להתייסר בהם. צריך לחיות אותם כאן ועכשיו....
[ליצירה]
".....את עולמנו אז נחריבה
מגב כפוף נפרוק העול
אלא כלום מתמול מחר הכל......"
הימנון הבולשביזם שאומץ ע"י אל-קעידה והאיסלם הקיצוני - משאת נפשך. אני בא בימים. זה לא יקרה בקדנציה שלי. אבל את תווכח בעצמך איך עולמנו נחרב למען אידליסטים כמוך.....
יש לך מולדת אתה יכול לחזור אליה. איש לא ימנע ממך. ברכת הדרך......
[ליצירה]
אני מציע שתתקן את התואר שנתת לעצמך. אלו לא שירי מחאה. אלי שירי נאצה. בשנות ילדותי צעדתי עם דגל אדום במצעדים והפגנות למען הצבא האדום שחלקו בחיסול הנאציזם לא היה מוטל בספק, אבל הוא החליף אותו ב-"הצלחה יתרה". תשאל את חרושצ'וב
[ליצירה]
ליאורה שלום,
נכון אך זה רק חלק ממך, אני מכיר אותך ויש בך הרבה יותר מזה. התקציר הזה נוגע ללב, אבל אני מצפה לעוד יותר.
באשר לי, במשך השנתיים האחרונה איבדתי את ההשראה , אבל החלטתי לחזור ולכתוב. זה שונה ממה שכתבתי בעבר בהתאם לגיל, אבל יש לי עוד מה להגיד ואין כמו אתר צורה להתבטא. אז קדימה לדרך בהצלחה בא בימים.