פעם הקשבתי נשמתך.
לא הרחבת מילה.
שתיתי גם הרוויתי צמאונך,
ועכשיו מה, - - - - מה קרה,
[מה זה ועל מה זה
ככה.]
מקשיב
ואצבעותיי ברוח נכוחה,
מכבות אותך.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהב איך שאת כותבת. למרות שהמילה קרום נמצאת אצלי שלב אחד לפני אותה קבוצת מלים שאני לא נהנה לעשות בהם שימוש (ובקבוצה הזו כלולים למשל אדוות, עלווה, וקיסוס) [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר אחרי שנים [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע אם זה מכוון אבל הדחיסות של צורת הטקסט מוסיפה כל כך לדחיסות של החומר המצוי בו. כתוב טוב ומשכנע, דחוס, מייגע את הנפש, (הו זה טוב) נסחפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, שמח שחזרת אלינו ככה בשיר כ-ז-ה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] על מי מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] יש המרגישים לפעמים את המאבק בין הדף החלק לבין הדף הכתוב בעטם. מאבק קשה ... נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] איזו רעננות. איזה כתיבה. כמה את מדהימה אוהב יותר את השירים שאת ממעטת בהם בפעלים מחודשים ומתחכמים (כאן - זה רק מתדפדף) ונותנת לרעננות של המחשבות והביטויים הפשוטים לעשות את שלהם [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך על דקה אחר חצות? [ליצירה]
