צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
דימויים
דימויים מיוחדים - העכבר והחרכים, הנחש, הצמר של השמיכות
- לפעמים כשאני כותבת אני שומעת קול אומר בפנים - אל תשקרי - תכניסי את המילה האמיתית - ולפעמים כך אני עושה ולפעמים לאו (הרי לא כתבתי מאות שירים) ומה שאני רוצה לומר הוא שהשיר שלך עדיין עטוף בהרבה צעיפים. אך אין בזאת מן הביקורת כי אני לא חיה בעולמך וייתכן שכאן בצורה יש קוראים רבים שכבר היו בתוך הצעיפים הללו.
ליאורה
[ליצירה]
נוגע ללב. טיפה ארוך מדי, כי הרגש חזק ואולי התקשת להציג אותו בפחות מילים. והפיתרון הרי מצוי בשיר עצמו, במילים:
"לגלות מחדש
את כול מה שלא היה לי אף פעם"
איך אפשר לגלות משהו שלא היה קיים מעולם ?
מבדידות
[ליצירה]
את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה.
.