(לריימונד קארבר).
היא קוראת אותו כמו ספר שירה.
בלי פסיקים
בלי דגשים
בלי נקודות.
וכשמגיעה לסוף
היא נשענת לצד ומעשנת.
בפעם הבאה שתרגיש רע
תאחז בו בשתי ידיה
ותקרא בו מנקודה אקראית.
האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ?
בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי,
בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר.
מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף...
:)))
מזל שנכנסתי.
[ליצירה]
ואו ואו ואו ועוד פעם ואו
האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ?
בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי,
בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר.
מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף...
:)))
מזל שנכנסתי.
[ליצירה]
מסר כפול:
1.
"ראית אותי נבוך,
מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן:
"ראית אותי נבוך
לא אומר דבר".
3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב.
2.
"אולי בפעם הבאה" אמרתי,
וחשבתי,
"אולי לא תהיה פעם הבאה".
טוב יותר כך:
"בפעם הבאה", אמרתי
וחשבתי-
אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו..
תגובות