צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
יוסף יקר, קיבלתי. אני מתכוננת לעשות save לכל התגובות ליצירה זו על דף בהמשך לדף בו היא נמצאת אצלי ואת התוספתא אני אדליק בצהוב כדי שתמיד אזכור.
ליאורה
[ליצירה]
אירופה המאוסה
רוקדת ושרה
שומרת על עצמה
מתייפיפת מול המראה
תוכה לא כברה
ברה לא כתוכה
מיהודים התרוקנה
וזר לא יכנס בה
רק הפועל הערבי
יסחוב שקי המלט
רק הזכר הערבי
יקסום לנערותיה
אירופה הז--ה מבבל
יושבת על מים רבים
ציפורים זרות עוד יטוסו
בשמייך הכהים
[ליצירה]
תודה שי.
כן - גם אני הופנטתי על ידי הסיפור הזה. אני חושבת שבכל צורה ותלבושת היה יוצא יפה והמחמאות לא לי הן אלא ללורקה.
ובינתיים התברר לי שהמתרגם רפאל אליעז גם תרגם זאת על פי האתר
http://www.milim.org/milim/M-1-SHIRA/Lorca/6-DALI/00-6-VENUS.htm
שם מופיע תרגומו. ונראה לי שתרגומו ספרותי ורך יותר. ונראה לי שתרגומי תוקפני וצועני יותר. גם הפירוש שנתנו שם באתר לאותה יצירה כלל לא מקובל עלי.
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.