צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הלך רוח
לאחר בירורים מקיפים התבררו לי שני דברים: אחד - אם הוא נח בכנפיים פרושות הוא עש (ולכן היה עש). שניים: יש פרפרים שחיים עד שלושה חודשים.
אנחנו חיים בעולם סטרילי ופלסטיקי ולא מודעים לחוקי הטבע שנבראנו בהם. אפילו למות הולכים לבית החולים. אמנם תפילות של יהודים מתייחסות לגוף (כמו תפילת הנקבים) ולמאורות. בדרך כלל מרססים את הכל. הפרפר (עש) ההוא , מסלול הגלגולים, החיים, המוות, ההתפרקות והשימוש בידי הנמלים והכל אצלי בבית, בלי שיופרע ובלי שיזיקו לו, כל הדמויות הללו שברגיל נעלמות מעין האדם ...
שבת שלום גם לך
[ליצירה]
שי ומֶסֶר. נדמה לי, שמה שיצא פה הוא מעין objective correlative . (ביטוי מעולם הספרות). הכוונה היא שבעזרת היצירה מעוררים בקורא את התחושות שעברו בכותב בעת ההתנסות. וגם אם ההתנסות שעברתי לא בדיוק ברורה או ידועה, התחושות שעולות בי צריכות לעלות גם בקורא.
[ליצירה]
בוקר טוב שנה טובה. רון, שיר יפה ונוגע ללב וכולו דימויים קשים של קרב ומלחמה שהשתרשו במערך המטאפורות של הישראלי.
בשיר זה יש חומר למספר שירים: השלטים, איבוד הפנים, עירום מול הים, הקו הלבן, פחדים שמשמידים בעזרת כדורים. לדעתי כולם ביחד מתבזבזים בשיר כי מגיע לכל אחד מהם משהו משלו.
ליאורה
[ליצירה]
מזלנו שהעברית היא שפה איזוטרית שמועטים השולטים בה באמת. קחו לדוגמה את תורת הקבלה ותורת הסוד - עד כמה שהשרישו אותה באומות אחרות הרי שלא יהיו מסוגלים לעקוב אחרי כל משמעויותיה. שלא לדבר על כך שהמילים משמשות גם בכתבי קודש ובתפילות ובמשנה ובתלמוד וכולי ובכל מקום שם הן עומדות הן מדיפות ריח אחר בגן אחד שלם.ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. יש אומרים עברית שפת קודש ואין לדבר בה. ואני שמחה שהתמזל מזלי ואני דוברת עברית, ובודאי אבות אבותי אחורנית עד לחורבן בית שני (וגם איני יודעת באיזו שפה השתמשו הם אז) תוהים למילים היוצאות מפי והנכתבות כאן בחשמל ובויברציה ואולי הנפשות מתאספות בתור ואומרות - נחכה לשעת לילה וכשתישן נפציר בה שתלמד גם אותנו.
[ליצירה]
"בא בימים" - אכן - אנו מהלכים בעתיד. יש הבדל מהותי לדעתי בינינו לבין הדורות הבאים אם זה יימשך כך כי הדורות הקיימים והעתידיים הרבה הרבה יותר מוכוונים לקליטה באמצעות תמונה. ילדים בני שלוש משחקים במחשבים ואיפאדים. והמוח שלהם מתחווט באופן שונה מהמוח שלנו. הקליטה שלהם והנתיבים במוח שנוצרים הם שונים לדעתי משלנו - אנו שהיינו אמונים על מילים ועל משפטים ארוכים לעומת "זבנג תמונה" וגמרנו