ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- וְשׁוּב חָלַף שָׁבוּעַ
- אבוי המשורר* - Hélas le troubadour
- הקוף*. [שתי יצירות]
- כשבא המזרח אל המערב
- I Never Saw a Moor - א.דיקינסון
קשור אלי
- [ליצירה] ואני סתם הרהרתי לתומי אם מגיע לכם מזל טוב. שיר מלא אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב למנחם ובח"ל [ליצירה]
- [ליצירה] משהו.תודה לכוכב שהמליץ. ולהסיר את הערת התהייה. הכל בסדר. משהו. (~) [ליצירה]
- [ליצירה] אגדת פרספונה, האדס, דמטר והרימון Persephone by Micha F. Lindemans Persephone is the goddess of the underworld in Greek mythology. She is the daughter of Zeus and Demeter, goddess of the harvest. Persephone was such a beautiful young woman that everyone loved her, even Hades wanted her for himself. One day, when she was collecting flowers on the plain of Enna, the earth suddenly opened and Hades rose up from the gap and abducted her. None but Zeus, and the all-seeing sun, Helios, had noticed it. Broken-hearted, Demeter wandered the earth, looking for her daughter until Helios revealed what had happened. Demeter was so angry that she withdrew herself in loneliness, and the earth ceased to be fertile. Knowing this could not continue much longer, Zeus sent Hermes down to Hades to make him release Persephone. Hades grudgingly agreed, but before she went back he gave Persephone a pomegranate (or the seeds of a pomegranate, according to some sources). When she later ate of it, it bound her to underworld forever and she had to stay there one-third of the year. The other months she stayed with her mother. When Persephone was in Hades, Demeter refused to let anything grow and winter began. This myth is a symbol of the budding and dying of nature. In the Eleusinian mysteries, this happening was celebrated in honor of Demeter and Persephone, who was known in this cult as Kore. The Romans called her Proserpine. Her names means something like "she who destroys the light." http://www.pantheon.org/articles/p/persephone.html [ליצירה]
- [ליצירה] יורם שובר את לבי. אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם קטע של תובנה חדשה הרווחתי מקטע אנושי זה. אמת שאנו משוחחים לעתים עם המתדלקים והם בתקן דומה לשל הספר (במספרה) ששומע את כל הרכילויות ומצבי הרוח. נקודת המפנה מהקדורנות אל האור בקטע כה צנועה ויפה, כשהמספרת מסוגלת להביט כלפי חוץ ומבחינה בשמו של המתדלק, יעקב, הופך למשהו אישי, וכל העולם נעשה יפה יותר כאילו כעת העולם מכיר אותנו ולא יפגע בנו [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] כן. ככה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אעז להשתמש ב"קלישאה" - התבגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] היי לאוסף (אוספת ?) הטרמפיסטים אני בעצמי לא מבינה לעתים איך אני יורת ומשאירה זאת לחלק הסמוי באישיותי כל עוד מתרה בו להתנהג בהגינות. הקטע של המילה "ליה" בפלשתינאית והדרך ששרדה עניין אותי, והרהרתי ביני לבין עצמי איך כותבים משהו על אליה. וכל מה שזכרתי היה הסיפור מהאיליאדה והאודיסאה, על הענק הקיקלופ פוליפמוס. פוליפמוס זלל 6 מאנשיו של אודיסאוס לארוחת הערב והתכונן כנראה לטעום מכולם במתכונת עמי ותמי (הנזל וגרטל). לאחר שכשישן אודיסאוס וחבריו עוורו אותו עם שפוד מלובן בעינו האחת, הם נמלטו כשהם מתחבאים מתחת לרחלים, הרחלים יצאו מהמערה צמדים צמדים ומתחת לכל צמד שכב אחד מאנשי אודיסאוס. כלומר- מתחת לאליות. וזה מה שיצא. כן, הוא אהב לזלול בני אדם. אך היצירה הזו שאינה קשורה ישירות לאודיסאה משום מה הופיעה כך, עם האהבה שלו לרחלים (שאין לה קשר לאודיסאה). כן, אני צמחונית כבר שנה, זה די נעים ובריא ותחושה טובה פנימית בלי רגשות אשם. [ליצירה]
