[ליצירה]
חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור.
ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים).
[ליצירה]
לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי.
אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי.
לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה).
אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.).
[ליצירה]
התוכן כל-כך מוצלח, שהחריזה רק הורסת.
כל-כך לא אפייני לי לשבח.
אני אכן לא משבח. החריזה לא הכי מוצלחת, המשקל לא הכי מדויק, ולפעמים הרסת את התוכן כדי ליצור חרוז צולע ("נקלפם, נטפחם ורק אז נלך לישון" - נו באמת! (ואגב, מלפפון בלי קליפה הוא מלפפון בלי טעם)).
לא הייתי טורח לכתוב את זה אם לא הייתי מצפה לשיפור.
[ליצירה]
אכן, סיפור חינוכי
לא רבים הם היודעים, אוי לנו ואהוי לנפשנו, שאת עלילות נילס האלגערסע"ן כתבה הסופרת בת שוודיה סלמה לאגערלף.
המשך במלאכתך, ואלף בינה למחוסרי הדעת.
(אגב, אתה יודע את זה כידע כללי, או שבדקת לצורך הסיפור?)
[ליצירה]
באופן כללי, השיר הזה די מעורר רחמים על הכותב.
לא הבנתי הרבה מהשיר (למען האמת, לא מצאתי קשר בין שורה לחברתה.) ובכל זאת די נבחלתי (מלשון מבחיל).
לי זה נראה כאילו מישהו ניסה את כוחו בחרוזים, ובאותה עת לשבור גם כמה מוסכמות, אם אפשר. והצורך בשבירת מוסכמות נובע מהצורך להרגיש חשוב - שיש לך דעה משלך, וגם קצת למשוך צומי.
קיבלת.
[ליצירה]
זה מאוד עצוב.
אבל היצירות שלך לא ראויות לתגובה.
ולגופו של עניין, כבר ניסית את היצירה הפרובוקטיבית? (אבל היא עובדת רק אם אתה נותן כותרת כמו 'איך נוצר אלוהים ולמה' או משהו כזה.)
[ליצירה]
הבנתי!
לקח לי די המון זמן לחשוב, אבל מצאתי בסוף מה הבעיה בהוכחה.
אין תוכנית שתוכל להגיד "בתכנית הנתונה יש לולאה אין-סופית".
P תצטרך להבחין בין שלושה מקרים:
ישנה לולאה אין-סופית;
אין לולאה אין-סופית;
וישנה לולאה שתהיה אין-סופית אם יוכנס קלט מתאים.
אם P תעשה הבחנה כזו, אף אחד לא יוכל להתקיל אותה, כי Q בכל מקרה בקטגוריה השלישית.
תגובות