אין לי די מילים להכיל אותך,
ואף בשתיקה
- בפעם הראשונה בחיי -
אין די.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לשניכם. לשני הדברים לא התכוונתי לרמוז, אבל שניהם מעניינים בהחלט. תמיד נחמד לראות שכל אחד מוצא בשיר משמעויות אחרות. (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! מזדהה כל-כך... {עכשיו כבר אין לך את הדילמה הזאת עם הוופלים? כי לי עדיין יש...}. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. דימוים נפלאים! ואני עדיין מתלבטת בקשר למשמעות של החשיפה לשמש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמנם לא מה שרציתי לכתוב, אבל אהבתי את הרעיון, את "ואני אינני מאמינה" בפני עצמו ואת הסיום של "ואני אינני". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] נבי"ש/ תולעת- אכן מטריד, מטריד מאוד אפילו. ליתוש- תודה, אבל למה "אתה"?. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. ילד - שיניתי את הסיווג ל"קטע", אז עכשיו זה כבר לא מתיימר להיות שיר. תודה על הביקורת (חבל רק שהיא לא מוסברת יותר). [ליצירה]
- [ליצירה] (: אתה מתכוון לזה שגם בשיר השני הזכרתי שדים? וואלה. אכן לא שמתי לב. בכל מקרה, אלה שדים אחרים לגמרי... [ליצירה]
תגובות