אני, על חטאי משלם בדמים.
הלוואי והיו שלי ולא של אחרים
אך הפגיעה נועדה להעניש
ורק כשמתים לי אהוביי - אני מרגיש.
גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
- אני, עליי לשלום.
- ימי בית ספר וימי חול
- הו! כמה הייתי רוצה אוזני חמור.
- אהבות ילדות
- אחדים אובססיביים לשירה.
קשור אלי
- [ליצירה] כן, אה בדיוק כך. אני מוכרח לאמר שכישוריי השירה שלי לא אחידים מי יודע מה, אבל באופן כללי גם אותי הם משעממים. אבל זה בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא *חושב* שזה אקסיקיוטר. אני *יודע* שזה אקסקיושנר. וכן, אני מכיר את הביטוי ומשעותו ומתעקש - פתח מילון, פתח תזאורוס או פשוט תפתח גוגל - אקסקיוטר מדבר על כל הוצאה לפועל כל שהיא - מוציא להורג הוא אקסקיושינר. מה שכן - אם הדמות היא מסדרה כלשהי, יכול להיות שזה היה משחק מילים מכוון שלהם - אולי הוא עובד כמפיק או מנהל כלשהו בזמנו הפנוי? כאמור - לא מבין בתחום, מבין רק בשפה. [ליצירה]
- [ליצירה] להדס- התנצלות. זה לא נועד להיות שיר מרומז. הוא עודכן כאן ושונה כיוון שהטיוטה שנקלטה היא לא זו הנכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה זמן ולראות שאתה מומלץ באתר שאתה אוהב. לא תמיד אני יודע מי גורר את מי בנושא הכתיבה - הקונספירציה המחשבתית, תחושת ה"הנה חידוד, הנה קונץ, הנה חידה" שעולה למחשבה על קצה רעיון, או בדחף ליצור ולרשום. אולי אין פה שיר - אבל משורר גדול אני לא, אני בסך הכל לוקח רעיונות קטנים, וממחיז אותם. בקטע הזה, אכן מדובר בסך הכל במכונה המדוייקת והווקאליות שלה, אל מול הסירבול שלי, ממש כשם שכוכב הצביע. בהחלט לא חומר לפרס נובל, סתם - מחשבה על מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבקש להתנצל ולנסח מחדש את הדברים שלי - התכוונתי יותר לאמר שזה חסר חן כקטע אומנותי. אבל זה בהחלט מעורר חמלה, רחמים והזדהות. אני פשוט חושב שאפשר להפיק יותר אם היו לוקחים את מקבץ הדברים המצערים האלה ויוצרים מהם משהו טרי, חדשני, שתופס אותך וגורם לך להרגיש את כל העצבות, כעס, דכאון וכו' שמסופר כאן עליהם רק ברמיזה שזה התחושות שנובעות לך. ממש כמו הביקורת הראשונית שלי - איך שזה מוצג כאן יבש מדי לעומת הכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מודה שאני לא קורא יותר מדי מהאנשים שכותבים פה, אבל יש לי תחושת קרבה מטופשת לכתבייך, אז... נו אתה יודע, אל תהיה מציקן שכזה. מכל השיר, רק הבית הראשון עושה לי "אוף, נכון". אני לכל היותר אומן כותרות. לכתוב ממש - קשה לי. בכל הקשור לאושר אני לא מזדהה בכלל, אבל לגבי סתמיות מסויימת - כן. לחלוטין. תרגיש טוב ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאוד. כל הכבוד - אני אוהב שירי קאצ' קטנים. בכלל, אני אדם של שירים קטנים. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] רשימתי, בלוגי, חסר חן. חסר בשלות - מרגיש באמת כמו אסופה רנדומלית של דברים שגורמים להרגיש רע, אבל אין כאן שום חידוד אומנותי או שאיפה לתוצר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה, זה פשוט שתי שירים בעלי אותו כותרת. החלטתי לשים אותם ביחד - אבל במחשבה שניה - נראה לי באמת שאני אפריד אותם. הראשון טוב בהרבה. ואכן - שירת הפנאי ובנאליות היא השולטת עליי לרוב. [ליצירה]
