[ליצירה]
את צודקת צופיה, למרות שאני שומע את זה בראש אחרת, לא יודע אם לכך התכוון המשורר אבל לי השורה הזו נשמעת כמו סוגריים ארוכים שנקראים בנשימה אחת במין מלמול... את מבינה למה אני מתכוון?
בכל אופן, קשה לומר שזה הורס את המשקל. מה שהורס בשבילי את המשקל זה לפעמים הברה מיותרת שלא נבחנה מספיק בקפידה וגורמת ל'צליעה' בקריאה מתוך הפרעה בזרימה. שבע הברות לא מתפלקות בטעות...
אבל, כמובן שאפשר היה גם לחלק כמו שאמרת וכל הפילסוף שלי שווה קדחת.
[ליצירה]
מרגש
וזה יפה מאוד, אם כי באהבתי להערות קטנוניות אבקש להתעקש על האמת של המדרש המוזכר. איש ואשה, זכו (אולי מלשון נזדככו, כך שמעתי פעם) שכינה ביניהם (שכן הם כוללים את שם השם בקרבם באותיות י + ה), לא זכו (ושוב, במובן של טהרה) - אש אוכלתם (משום שבהוצאת אותיות השם נותרות רק אותיות האש..).
וזה יותר מוורט יפה של חז"ל לעניותי...
[ליצירה]
גאוני.
אותה תחושה בכל פעם שאני קורא אותך, כאילו אתה מדבר באצבעותיך ממש כמו שפתיים. רק שתדע לך שיש אנשים שאצלם המילים צריכות להתגלגל כברת דרך מסויימת מהפה אל האצבעות ואז הם לא מבינים למה לא יצא להם בדיוק מה שרצו שיצא להם...
נ.ב.
התגעגעתי...
מאוד.
[ליצירה]
חריזה מושלמת, כל הכבוד! :)
אסתר, למה טפשית? השיטה הזו של הפרדוקס מאוד שימושית במצבים כאלה. אם אני לא טועה זה אותו הרעיון שבמשל 'קטלוג הקטלוגים שאינם כוללים את עצמם' שהביא סיימון סינג בשם מישהו חשוב שאינני זוכר את שמו...