שלום!
לצפרירי – בוקר;
שלום, לשחר!
המתלהט במרום.
שלום לטללים!
העוטים – השכם,
בדשא;
ולשמש,
משנתה מתעוררת –
שלום!..
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- מכתב פתוח ליד ושם
- אנחנו פועלים!
- פרוכת החולות - יצתה והזהיבה
- בהמון זועם רוח מרד נפיח!
- המאבק הפלסטיני, לא יִדום!
קשור אלי
- [ליצירה] לאסף תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לא לזה הכוונה התכוונתי, לא לשֻדוף, אלא לשַדוף. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לא השוותי את המדינה לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר. לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה, איננה בלבול הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום. [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] רק להזכירך כי לא דיברתי על משה רבינו (כמה שידוע לי, משה רבינו לא היה אלהים בעצמו); דברתי על אלהים בעצמו ובכבודו. ודת ישראל, בדיוק כמו כל דת (לפחות, במתכונתה המסורתית), הנה הונאה. ויהדות, יותר מכל דת אחרת, הצטיינה בבדלנות. עכשיו, למה קשרתי בין בדלנות לשנאת זרים? כיוון שיהדות, להבדיל מדתות אחרות, איננה דת עולמית, אלא לאומית במובן המצומצם ביותר של המילה. לכן, דווקא ביהדות, יש לא מעט מהגזענות, וללא כל קשר לתנועת ההשכלה. אתה יכול, גם לטעון, כי נאציזם בגרמניה, גם היה תוצאה של תנועת ההשכלה. [ליצירה]
