מבטיהם מצטלבים-
שתיקה.
ידיו אוחזות בשלה-
קירבה.
נפשו קשורה בנפשה-
אהבה.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי... טוב מידי. ובקשר לסוף - על תדאגי, אחרי הירידות באות העליות. "כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לאחר קריאה מחודשת, נראה לי כי רק עכשיו הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] רק עכשיו ראיתי.. ואהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... דווקא התחלה היתה ממש ציורית שכזו, אופטימית, אך לקראת הסוף כאילו הפכת את הקערה על פיה, זה הפך להיות קצת אפלולי יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואהי, אני הראשונה שמגיבה ליצירה הזאתי?!?!?! בכולופן - זה מדהים!!! ממש!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי קטע מהספר "והילד הזה הוא אני". [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לא!!!!! (ואני לא מסכימה) [ליצירה]
- [ליצירה] וואהי. זה נשמע שאת זועקת ממש. הכאב מציף את כולך. בהצלחה בתהליך הריפוי [ליצירה]
