עת ההמון התְכָּתֵם במופגן
חוֹללו לקול זֶמר ישן -
מְעַגְלֵי מעגלים
הוֹרָה,כמדומני
הרי הציונות בדמם...
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זו טובה יותר, נוקבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק היית מתמצתת... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תמימות זה הדבר הכי מכאיב שיש. יפה כתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מודה שה"איש הכתום" הרתיע אותי בהתחלה, הוריד את השיר מדרגת מחשבות קיומיות לפוליטיקה יומיומית, אבל בהמשך רוממת גם את זו, כך שנשמר האיזון. ו..נראה לי שאפשר היה לקצר.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שכבר כתבו את זה פעם.. מישהו בשם שלמה אולי?.. וקצת אחרת: השפה נהדרת, מלל באורך הנכון- כך שלא מייגע את הקורא, רמיזות למקורות הן מבורכות גם כן, אבל איכשהוא לא קורה שום דבר. כל הבתים אומרים את אותו הדבר, אין התפתחות. ואולי זה לגיטימי ונהדר, אבל בשבילי זה הפך את השיר ל"פרווה". [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפיזמון, אבל הבתים מושכים למקום פחות מעמיק. "סוד קיומך"- ההתחלה רומזת למשהו אישי, הנה עוד רגע ונשמע מה ייחודה, אישיותה- אך ההמשך בורח למקום כללי :"משפחתך,נישואיך" שיכול להתאים לעוד רבות אחרות, ולכן לא ממצה לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] עוררת אותי למחשבות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני--מודה. זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, מאכזב לדעת שהתאכזבת.. :-) אשר לניקוד- כמו תמיד, שמחה להצעות לשינוי, אין לי ידע בתחום ומנקדת אינטואטיבית בלבד. משחקי המילים- אשמח אם תוכל להרחיב, איפה עובר הגבול בין מהותי לשיר לבין "סתם קישוט"? לא לגמרי הבנתי את כוונתך והתוכן... רק אומר כי השיר אינו פונה לבן אנוש. ודי לחכימא. (למרות שאיני רואה רע גם בשירים פשוטים). [ליצירה]
