אני לא שומעת
עכשיו
אני במי שפיר
צמיגיים
לא צכ´ה כאן אפאחד
אצלי ברחם
דצמבר 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "ירח מעוכל" "טהור עד לשד עצמותיו" "נוכח ומנכיח אותי" ...איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] יש סיבה מיוחדת שבגללה זה "שוטפת" ולא "שוטף"? כי האופציה השנייה נשמעת לי מתאימה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] החלטת הסיווג היתה די שרירותית, למען האמת. נורא כיף לי עם התגובות שלך, תמשיך... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך, אבל כל-כך נכון. ועצוב. ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לי... תודה לכם כל-כך. ובמיוחד שהפעם זה כן נכתב לאחרונה. לגבי הקטע האחד לפני אחרון- אני באמת לא שלמה איתו. מה עם המשפט שלפניו? אכן נבי"ש, הבנת את הרעיון. ולארז (נשיקות): לגבי ה"רק"- כרגע לא נראה לי. אני אחשוב על זה. [ליצירה]
תגובות