ברגע לפני פריחתה
אמרה נשמה לאדם:
ראה חייך
מה הם
משעולי סבכים שאתה יצרת
מעשה ידים כלה והולך
דם יזע עמל ודמעה
צעקה
התנוונות
קמילה
ואני..
הייתי כשצעקת
הייתי.כל העת
ועתה?
אתה.
לפני מיתה
[ליצירה]
האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום.
זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי..
[ליצירה]
מעניין.
קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי.