[ליצירה]
*
אני דווקא אהבתי. ואדון "זר בתוכם" תגובתך שניסתה להיות שנונה- פגעה כאן באנשים. אני בטוחה. לא מצא חן בעיניך? אגלה לך סוד: מידי יום יש כאן כמה יצירות שהם אסון ויזואלי מבחינתי. מה שאני עושה- מלבד מקרים חריגים דוגמת ירושלמי- זה להתעלם. לא אהבת?- לא נורא, לא הכל אוהבים בחיים.
אהבת חלק וזה לא היה מושלם? שגר ביקורת בונה.
להגיד "לא יצירה ולא נעליים" בשביל לרדת על שם היצירה ולחייך חיוך מרוצה לעצמך- זה גועל נפש.
ועדי- אכן, הערות על שגיאות כתיב או מקלדת - יש לשגר למסרישי. בהנחה ומדובר בשגיאת כתיב- היוצר מתקן וזהו. ככה- תגובתך נשארת לדראון עולם גם לאחר התיקון- וזה מיותר.
ואכן יש "שקפקפים"...
ותודה לתגובה של אחת שהביאתני עד הלום.
[ליצירה]
וואו...
סיפור חיי (חוץ מהקטע של המשענת הכלכלית).
רק שאני עם החלומות שלי כותבת קיטש שמקווה שיוציא אותי מהרגעים הנ"לים.
סוערה, אחת שלא מעיזה ללכת לסרט לבד.
[ליצירה]
אסור להתעלם מהקו הכללי
אני חושבת שכלל אנחנו הצבא הכי שנוהג במקסימום מוסריות ביחס למציאות בה הוא נתון (וגם לא ביחס אליה).
מקרים בודדים כגון זה שציינת וזיעזע את כולנו אינו מייצג בשום אופן את מה שנעשה בצבא.
רק העובדה שמוקיעים אותם ומביאים אותם למשפט בגלל העניין הזה- מוכיחה עד כמה השאיפה לנקיון כפיים, עד כמה שניתן במצב הקשה של המלחמה הזאת, קיימת בצורה משמעותית.
והערה לבנימין- זה שהם חיות לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג כך. גם אם הם היו צריכים להגן על חייהם- אין שום הצדקה להתנהגות מחרידה שכזאת.
סוערה.
[ליצירה]
גאיוס יקירי
חוש הומור הוא מדד ידוע לאינטיליגנציה. מלבד האיי קיו מרקיע השחקים של הכותב- וזה מוכח, קשה לי להאמין שאתה מעריך את כל המגיבים כאן כנטולי משכל...
לא נעים אבל דווקא התגובה הזאת שלך שלא מבינה סוג הומור משובח ופארודי כזה- מעמידה אותך בצד הפחות סימפאטי של חתך האיי קיו.
[ליצירה]
מסכימה עם צוף
יפה למדי (אבל בבקשה תסביר את הכותרת... או שאולי זה בגלל שבתכנית המיתולוגית ההיא הייתה בובה בשם אינשם ולשיר שלך לא רצית לקרוא "אינשם" אז קראת לו ככה...?- נו, יש לי יותר מידי זמן מיותר לאחרונה..)
וולקאם- ואכן אהבתי.
סו.
תגובות