[ליצירה]
ילד
אני לא מאמינה שאני אשכרה אומרת לך את זה אבל התגובה הראשונית שלך- מגעילה עוד יותר.
סוערה, אומרת את דעתה האישית ומשתמשת בטרמינולוגיה לא לה. אולי ככה תבין כמה זה נחמד שאומרים למישהו על מה שהוא כתב "מגעיל".
[ליצירה]
=)
אנשייייםםםם, היא חזרה!
שנון, מחוייך ומעורר מחשבה.
רק של"רקבה" המקללת הייתי קוראת... "ריקי". יותר מתאים...
אבל אולי גם אני מתבססת על "סטינגות"
סו.
[ליצירה]
:)
חייכתי. תודה אדם... :)
אגב, היה לי פעם פלאפון כמו המקררים הנוראיים האלה.
לא היה לי סנייק וזה היה לי נורא עצוב. אולי אם הייתי מחפשת הייתי מגלה שם אנקונדה.
שוב תודה.
[ליצירה]
וואו...
סיפור חיי (חוץ מהקטע של המשענת הכלכלית).
רק שאני עם החלומות שלי כותבת קיטש שמקווה שיוציא אותי מהרגעים הנ"לים.
סוערה, אחת שלא מעיזה ללכת לסרט לבד.
[ליצירה]
אנשים
לא רק שהקשקוש הנ"ל לא ראוי להקרא שירה. הוא פשוט לא ראוי.
ירושלמי- השירים שלך זו פרובוקציה! (יססס- השתמשתי עם מקף וסימן קריאה!)
תעשו לי טובה, אנשים, פשוט לא להגיב.
לא להגיב.
יהיה קשה (תמיד זה קשה לראות טימטום ועיוורון )- אבל לדברים מטופשים מתייחסים כמו אל דברים מטופשים.
לא מגיבים.
סוערה, שמבטיחה לעצמה- לחדול מלהתייחס לגחמות מטופשות של איש שחי במאה הקודמת כי אין לו ערכים יותר נאצלים לייצג. די.
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.