תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
בס"ד
אתה מאתגר את השפה העברית, ומאלף אותה לשימושך. התוצאות לא מאחרות לבוא. כתיבתך תמה, מתומצתת, בעלת ביטוי וצורה. אהבתי.
שוב ישוב, כך הבטיחו לנו.
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בנים באשר הם, ואב באשר הוא.
[ליצירה]
הישר לאהודות...
הראי"ה כתב על כך שהסיבה לבלבול בין האני האמיתי ל"שלי" הוא בשל חטא קדמון: חטא האדם הראשון וחטא הארץ וכו':
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו.
חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר.
חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב.
חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות.
...וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל "
אוה"ק ג עמ' קמ'
[ליצירה]
נראה שיש המון עומק במילים - אך כשם שהמילים עמומות בכוונתן - כך גם היכולת שלי מוגבלת להסביר מה שהבנתי מהן. [על אף שיש תחושה שהבנתי!] להבנתי, אני מאחלת לך למצוא את השמש בקרוב. [האם היא מי שאני חושבת שהיא?]. התוכן של השיר מעורר תקווה ועידוד.
אגב, ארבע פעמים. ארבע פעמים קראתי את שיר כדי להתחיל להבין אותו. אתה יכול לעבוד בתור מצפין קודים בזמנך הפנוי
[ליצירה]
מעניין מאוד. אני עוד מגלגלת את המילים בפה, בראש מנסה לשיים את ההרגשה וההבנה לכדי רעיון מילולי... אני מרגישה את הרעיון נוגע בנקודה פנימית אצלי - אך טרם גיליתי איזו
תודה
תגובות