פרידות חטופות
מפוררות את דקוּת שורשיי כאן
הרופפים גם כך .
ערב אחר ערב
וכבר לא נשארו סיבות.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איכשהוא, דווקא הבית האחרון האמור לסגור את המהלך, הרס לי אותו..שני הראשונים מקסימים, כיף להגיע אליך באקראיות [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים! כ"כ מתנגן, כ"כ נעימות לי בפה המילים האלו, בסדר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. היישר לאהודות [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון גאוני! :-) גמני הייתי תולשת אם הייתי נתקלת. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיום פשוט מדי לטעמי, חושבת שאתה יכול לעשות את זה יותר טוב,יותר מאתגר. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור נהדר ומעורר הזדהות [ליצירה]
- [ליצירה] אין כאן כאב.. להיפך, שלווה והשלמה [ליצירה]
- [ליצירה] "אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל להרוג"- יופי של שורה. הייתי, קראתי, נהניתי, ונטלתי לי קצה מחשבה להמשיך בה. -המגיבה אינה מתיימרת לבקר או לנתח את הטקסט בשל הדיוטה הספרותית בתחום התסריטים. התגובה הינה בגדר שיתוף תחושה סובייקטיבית ותו לא- [ליצירה]
