השולחן ערוך אחרי הסעודה
כמו לפני צום
פירות וכלי כסף מפוזרים
וקבצים על גבי קבצים
אומרים לי
שעוד חלק מן החיים
מחכה לי שאקרא לו
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מואבי ולא מואבית בעז, אני אוהב אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] חיזוק פייף, התעלת על עצמך. תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב. אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה. יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית. מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך. מידידך, הפחות חציל. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת שווה. כאילו רק הרגע יוצר את השירה. והמילים נכתבות על לכלוך. זו מין קפיצה בארספואטיקה- אל החומר. שווה. לעד? כמה שטיפות וזה יורד (או שזה טוש לא מחיק...) [ליצירה]
- [ליצירה] אמון לכבוד גברת ישועות ונחמות, אני חש שאת לא נותנת בי אמון, אם כתבתי משא, כנראה התכוונתי למשא, והשתמשתי בדו משמעות שמעית כדי לתת קצת מקום לדמיון שלכם... ובקשר לכפילה, גם התולדות הן אובייקטיביות, ולכן מופיעות פעמיים. מייגע אולי, אבל זה מה שזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מחוכם [ליצירה]
- [ליצירה] מה שמעות בסה"כ מהלך השראת ההשראה עלי, זה הכל. אין צורך לעשות מזה סיפור גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] יש מנגינה? [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר הוא, שאחרי סיום הכתיבה הבטתי בשיר, והוא הזכיר לי את השירים שלך, במבנה, בתיאורים (אולי לא בנושא). והסבר: הים לא מבטא רק חוסר יציבות. כאחד שבהה מראש הנקרה אל פני הים כמעט כל ערב, מנסה לתפוס את כל כיווני הגלים בבת אחת, הים הוא ביטוי של ריבוי. האדמה בשיר היא אי, ולכן חלק מהים. אולי כאן הבלבול עלול לפשות. באופן כללי, אני לא אוהב להשתמש בדימויים כמגדירים את השיר. זה כמו המילה סימלי. תודה על ההשקעה ועל ההבלטה! [ליצירה]
- [ליצירה] גם תוספת חוף זו ברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר קצת יותר? מה עם יחסי הגומלין בין האני לאשיר? בין הרבים ליחיד? מחכה... [ליצירה]
