זוכרת את זאת
שחייכה אלייך כל הזמן
ששאלה לשלומך
ודאגה לך
אז היא איננה
והשאירה אותנו לבדנו
עם האובדן
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כ"כ מוכר... כשאנשים מנסים להרגיע או להצחיק, אבל בתוכך כולך עצוב. והשתיקה היא אתה, כי אתה לא יכול להתקיים בלעדיה.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול.... וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :)) יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... אני יכולה להעביר את הקטע הזה לכיתה שלי??? הקטע ממש יפה, ואני חושבת שהם יהנו ממנו ממש! אתה כותב מדהים... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... מבטא המון... מזדהה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מאוד-מאוד אהבתי... במיוחד את השורה: "היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים.. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה- אין מילים... יפה איך ששילבת את החלק של האינסטלאטור בסיפור, ושגם הוא מספר חלק מהמסר... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! ממש... פינטזת? הפסקת? [ליצירה]
- [ליצירה] פשש.... כתוב יפה... זה מזכיר לי סרט אחד שבדיוק ראיתי.... מוכר לכולנו.... יומעולה ושופע אור... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בתש! מוכשרת שלנו... מזל שאת מפרסמת פעם ב.... לפחות זה.... יומעולה ושופע אור!!! חנוכה שמח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור... [ליצירה]
