[ליצירה]
ציטוט הסטרי:
"אבל את קרטגו צריך להשמיד" - קטו
אופפפפף כמה זה משעמם.
אם אתה רוצה להיות נואם מוכשר,
תעשה מה שעשה דמוסטנס: תמלא את פיך מים
ורוץ לאורך החוף ותנסה בקולך להתגבר על רעש הגלים. אבל תשתדל לעשות את זה מהר,
כי אמניג'אד מחכה בפינה לשלוח פצצה שתהרוס את ישראל ואת פלסטין ואותך ואותי ורק דמוקרטיה נוסח טהרן ובן-לאדן תשלוט בעולם. מה שנקרא:
"דֶמוֹקְרַטִיָה-עַמיִ יֶה". איך זה ייראה ? אתה. אני, יהודים, מוסלמים, נוצרים, הינדים וסתם אתיאיסטים לא יראו. אולי הדינוזאורים יקומו לתחיה. אגב שמעתי על פרוייקט שמתכננים: במקום פצצת מימן,
יגררו את כדור הארץ לכיוון השמש, שהרי היא פצצת מימן אחת גדולה.
אגב, גם כל האמת תיכלה עם הפיצוץ הגרעיני שישמיד את כל המזרח התיכון וישחרר את פלסטין מידי היהודים. להתראות באלסקה
[ליצירה]
זה "שיר שיר" כמו שאומרים. אין ספק לגבי האיכות שלו.
באשר לתוכן:
לא כל סרט נגמר "כמו סוף של סרט" לא לכל סרט יש happy end . יש סרטים שיש להם מסר עגום והסוף איננו "הרעים מפסידים". סוף הסרט הוא המטרה של הסרט ותלוי בתסריטן, בבמאי, אולי בספר שעליו נעשה הסרט. את הסרט שלך אתה כותב מביים והסוף לא ידוע מראש. גם בחיים לא הכל מתפתח כצפוי והחכמה היא להתמודד עם תסריטים לא צפויים מראש ולצאת מהם כשידך על העליונה. אם הסוף הוא טוב או לא, זה עניין של זווית ראייה וכושר עמידה. אבל החלום על סוף טוב ומאושר הוא תמיד לגיטימי ונותן מוטיבציה.
[ליצירה]
מאיר
לא כדאי בגלל התגובה שלי: "עצוב" , להשמיץ את כל הרמה באתר. מספיק אם היית כותב:
"השיר הזה הוא לא עצוב.... הוא המציאות"
ואת הרמה מייחס לי כמגיב אלישע
[ליצירה]
אהבתי את השיר שקבל השראה מ "ניגון העשבים".
מעניין לעניין לאותו העניין. מסתבר ששיר זה נותן השראה לשירים רבים שרואים את השונה בכל נושא משותף. אנא קרא את שירי "שירת הציפורים" וראה את ההשראה שאני קבלתי מהגדול מכולם: רבי נחמן מברצלב.
תודה על שירך ותודה מראש - אם תיענה לבקשתי. אלישע
[ליצירה]
בין אם הוא איש ובין הוא חלום, לא כדאי לאבד את היכולת לאהוב. היכולת לאהוב חשובה בעיקר אם חלומך ייתגשם, ואז תגלי שהחלום הוא חלום, והאיש הוא איש כשלעצמו. תגלי בו דברים שלא חלמת עליהם (לטובה ולרעה), ותלמדי שהאהבה היא לאנשים ולא לחלומות, וצריך לאהוב את האיש בשלמותו.
(קראתי באחד מחוקי מרפי: "לביבות בחלום הם חלום, לא לביבות").
[ליצירה]
מחמאה והערה
הרעיון של השיר מוצא-כן בעיניי. לאמיתו של דבר זה סדר הדברים שבו אני כותב את יצירותיי (הקצרות בדרך כלל).
הערה לגבי החרוזים בעברית: בדברי חז"ל נאמר: "לא תחרוש בשור וחמור" כי החמור המסכן לא יעמוד במסע הזה. משוררי המאה העשרים לקחו את האימרה הזאת וכתבו: "לא תחרוז בשור וחמור", לאמור חרוז חייב להיות בהברה מלאה. לדוגמה: "סיפור" ו- "כיפור" הם חרוז. עוד דוגמה: "ילדים" ו-"ורדים" הם חרוז. לעומת זאת: "ילדים" ו-"הורים" אינם חרוז. הבעיה שרבים חושבים שכל שמות העצם ברבים מתחרזים. כי הם נגמרים ב-"ים" אבל זו אינה הברה מתחרזת כי החיריק הוא מתחת לאות הקודמת ורק שלוש האותיות ביחד עם החיריק יוצרים הברה. יש עוד הרבה כללים לחריזה אבל זה בפעם אחרת. בינתיים אני מקווה שלא בילבלתיך וסיבכתיך. אשמח אם תגיב לתגובתי זו.
תודה על תשומת הלב ציף-ציף מעל הרציף (זה חרוז).....
[ליצירה]
שיישוק יקר.
שירים רבים באתר נכתבו על כך. כל אחד והכאבים שלו. "זה מין גיל כזה - כל אחד עובר את זה". אבל מבין כל שירי האהבה והאכזבה, שקראתי באתר, זה אחד העדינים והיפים שבהם, ובעיקר המטאפורה של כוכבים נופלים. יש לך את זה ואשמח לקרוא גם שירים פחות עצובים. :)