מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית.
ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה.
וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה...
[ליצירה]
...
מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית.
ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה.
וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה...
[ליצירה]
הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות.
[ליצירה]
קצת קשה לי להגדיר את הרישום הזה מצוין מכמה סיבות: א.שם של יצירה חייב להצדיק את עצמו, הוא חלק אינטגראלי של העבודה, וכמו שכל קו צריך להיות מחושב ובעל כוונה, כך גם השם. אניבעד פשטות בשמות של יצירות. לעניות דעתי, אפילו "אשה", נראה לי הולם יותר. ב.הפרופורציות צריכות מעט יותר דיוק, אני מציעה לך להניח באויר סרגל אנכי ולבדוק את המרחק בין קצה האף למצח. אני מניחה שהמרחק קטן בהרבה. ג. אזור הצוואר מעט שטוח, אולי ניתן לטפל בזה ע"י מצללות מתאימות.
בהצלחה רבה..
[ליצירה]
אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי.
[ליצירה]
..
חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח..
תגובות