מרוחקת היד השלוחה,
הפושטת.
עוד כמעה ואגע,
בשלהי אצבעה.
ימוקרו המראות הצופות
מלמעלה,
נבערו יצריי,
ממבט אישונה.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המסר היחיד שעלה לי מהשיר הוא,שלא כל נפילה היא רעה!למשל כאן,אם נמשיך עם בשיל היגון הזה לעולם לא נוכל לחזור,אך אם נפלת-אולי בעצם ניצלת! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי...=\ אולי תנסי למצוא נק' אור יותר חזקות...? לא בריא לחיות בחושך...כי כשתצאי לאור,העיניים יכאבו כל כך... יפה!=] [ליצירה]
- [ליצירה] המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה.. תודה רבה =] [ליצירה]
- [ליצירה] וואו..פשוט יפה!!התמימות בקבלה הזאת..אהבתי נורא!למרות שנראה שרע,בסוף זה טוב..ולקבל את הכל באהבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] שפה מעוררת השתאות..באמת!כלכך מזכיר את שיר השירים..יפה לך!אין ספק שהצלחת... אתה מדבר הרבה על אהבה כאובה שמתרחקת אבל לא עד הסוף..היא תמיד נשארת באופק,וזה עוד יותר כואב..לראות משהו ולדעת שאתה לא יכול לגעת בו..=\ שוב,מקסיייים!! תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מקסים של הדמעות שנובעות מן האושר... כל טיפה,עולם של שמחה! שנזכה לראות אינסוף דמעות כאלו... [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן,לשאלתך. הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה.. ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=] מקסים..שלא תכאבי עוד.. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד=] להקריב מחשבותיך לעולה על מזבח הדמיון שלא נגמר,ולקדש את הנפש במנחה טהורה..יפה!:) תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת,גם בחור הכי שחור,תמיד תהיה טיפה של אור...ככה אני תמיד חושב,וזו המציאות אותה אני רוצה לראות,ומקווה שכולם יראו כך את החיים!תמיד ישנה תקווה,ואל לנו לאבד אותה בגלל כאב כזה או אחר..גם כשקשה,נקח את החיים על הצד המואר שבהם..ותמיד נזכור את הפנים של אהובינו,ושוב נחייך לנו בשקט..=] שנה טוב כנרת שקטה שכמוך!:) [ליצירה]
