ערב על שפת אגמים הוא יורד,
וריח ורדים מתבוסס עַלֵי מים.
מבוקר יאיר, לשחר הלב,
רעות ביאתך, נערת הבריות.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לפעמים האדם יותר דומם מן הדומם עצמו,נכונים דבריך...אך דברי האדם כשנשמעים,הם יותר חזקים מכל דומם אחר.."אולי ליבך הוא אבן,אבל ליבך הוא קודם כל לב..." [ליצירה]
- [ליצירה] וואי כמה נכונים דבריך!נכוןנים וחזקים כמו הסוף הלא ידוע...מש נהיניתי מהמילים והתיאור האחרון...כל כך תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=] מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה.. תודה לך..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] חמווווווד!!! וואי הלוואי עלי כזאת חברה!!!=] איזה כיף שיש מישהו שתמיד איתך...תמיד מחבק בחום לא משנה מה המצב.. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור יפה לדעתי,של לדעת טוב אמיתי מה הוא... למרות הפיתויים לא נשבת ברע... יפה...תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כאילו מצד אחד אסור לך,ומצד שני את רוצה להמשיך ולא להתגבר על היצר...תיאור יפה של הקושי הזה... תודה לך!כתיבה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם,אוהביי..=] אני מסכים חלקית עם מה שנאמר פה..לא תמיד יהיה על מה לכתוב עוד..וגם אם אתם צודקים,דמיינו לכם איזו הרגשה תבוא,כשלא נוכל עוד לכתוב מאומה,כל מה שנכתוב,כבר נכתב בעבר...הרגשה עצובה לא?.. זה מה שניסיתי להעביר פה..את ההרגשה הזאת,שנגמר הכל,ונשאר רק העבר.. שוב,תודה לכם על כל התגובות,באמת שימחתם אותי!:-) מקווה להמשיך ולשמח גם אתכם..שבת שלום!! [ליצירה]
- [ליצירה] זהו שביל החיים של האדם והצלחת להעביר את המסר בצורה מדהימה..האקרוסטיכון עשה את שלו והסוף באמת חזק..מקסים פשוט..תודה לך על כתיבה מושלמת...=] [ליצירה]
- [ליצירה] אויש...=\ זה עצוב...כשהעצב מקדים אותך לכל מקום אליו תגיע-אתה לא תגיע רחוק...לפעמים צריך כמו "לתחמן" את העצב הזה..וככה לשכוח ממנו לעולם..ותתני לו לצאת רק כשצריך..כי עולם ללא עצב הוא לא עולם וכמו כן על החיים...תנסי לחייך למרות הכל..חיוך עצוב הוא הדבר הכי הכי נוגה בעיניי...ואחרי שנותנים את החיוך היחיד הזה,מתמכרים אליו ולא נותנים לא לעזוב אותך...=] שיהיה רק טוב והכי חשוב שמח!:-) תודה לך...! [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להזכר בנוסטלגיה כואבת...בכלל,להזכר בדבר שנשכח מזמן,דבר שאהבנו ולא נוכל עוד לאהוב אותו,כמו אהובה...וכמו שכתבת,הנהר לוקח ולא מחזיר אחור...זרם החיים לוקח איתו את כולם..ולא מחזיר את החיים לאחור כשהיו..אבל צריך להתמודד עם החיים כמו שהם,גם אם הם קשים..וגם עם הזכרונות שהם מעלים בנו כל פעם מחדש.. יהיה טוב,רק צריך להאמין ולקוות... בע"ה שתזכה לראות רק את הטוב שבחיים... תודה לך! [ליצירה]
