[ליצירה]
לוגן יקר, דבריך יפים ונכונים. אני מסכים לחלוטין עם ההבניה המגדרית שהיא חלק בלתי נפרד מתהליך הסוציאליזציה. ועדיין, השיר שלי עוסק במציאות הנצפית, ולא בטבעו האמיתי של האדם, אם בכלל יש דבר כזה. ולא רק זאת, זו אינה מציאות נצפית בעלמא, אלא מציאות נצפית מאוד מסוימת.
[ליצירה]
הקטע עם הבירה עדיין בעייתי.
אני מסכים עם ה-לה.
"גולפו" מתייחס לשני דברים: האחד, למעין גלופה המשמשת לשכפול סכמטי-אוטומטי של הדברים (קרי, אין כוונה מאחוריהם). השני, כרמיזה למשרוקית העץ בה משתמשים בציד ברווזים, המשמיעה קולות של ברווזים.
חשבתי בהתחלה על "עוצבו" או "נעטפו", אך אני אוהב יותר את העומק הסמנטי ב-"גולפו".
תודה. אני מאוד מעריך את הבקורת (כרגיל).
[ליצירה]
למעשה, הרעיון הזה לקוח מהסיפור עצמו (קרי, הוא של בוקובסקי). כל שעשיתי, היה לקשור אותו לחוויה שלי, המקבלת ביטוי ב-מוכרת גופך..., ובצירוף מלותי שלי לתחושתו של המספר בסיפור (לנצח נידונתי...).
[ליצירה]
החוויה של הילדים אינה האישיו כאן, אלא התחושות שלי. כצופה מן הצד.
מדוע שאעצים את הטוב מול הרע?
כיצד אדע מה עתיד לקרות?
אני רק מתאר את העולם המתפתל דרך חצי כוס הויסקי הריקה שלי.
[ליצירה]
אמילי, נראה לי שהתכוונת ללוגן. מעבר לזה, איני חושב שיש מקום לתגובות מסוג זה. מעבר לזה, אפשר פשוט להתעלם מתגובות לא ענייניות.
לא כולם חייבים לאהוב או להבין את הכתוב, וברוח פוסטמודרנית, כל אחד יכול להבין את הטקסט כראות עיניו. זה היופי בכל הכתיבה, לא?