הקו המלודי נקבע
על ידי הצלילים שמשתנים
לא הצליל הקבוע.
השלמוּת
אם כן
קיימת גם בדיסהרמוניה.
עלי לחרות את הלקח על האבן.
תהום נשייה
-
יש הרבה לכתוב, אך מעט להגיד. תוכלו למצוא אותי גם כאן:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653599
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה אמילי. אני שמח שהשורות המסוימות האלה, החביבות עלי מאוד, משכו את עינך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין ממש אהבתי את כתיבתך ואת התוכן. סיפור שבא מהלב, ללא כל ספק. אהבתי גם את משחקי הלשון שהוכנסו כאן שלא במתכוון, כמו "אני מתחיל להתפלל...לא מרוכז לאללה". כנראה שרק אותי זה הצחיק. מעולה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הכשר מוסרי איני יודע אם ההכשר המוסרי ניתן ע"י האקדמיה של מערב אירופה (באמת יש דבר כזה? איני חושב), והטענה כי אותה אקדמיה, שכביכול שרה ביוניסון, מקבלת מימון ע"י מדינות ערב שקולה, לטעמי, לטענות בדבר תאוות הבצע של היהודים. מה שכן, אני מסכים כי יש בשיר התלהמות מסוימת, ולא מעט התחסדות וגלגול עיניים. כיבוש, אונס ורצח היו תמיד. אני תוהה האם לכתוב כי גם יהיו תמיד - בהחלט סביר שכן - אך למרות תפישתי הדקדנטית את טבע האדם אני נוטה להאמין שאפשר לשנות זאת. חרם ושנאה לא נתנו דבר. מעולם. רק הולידו דור המשך לעוולות האנושות. [ליצירה]
- [ליצירה] מירוש, עכשיו, משהתפנה פה קצת מקום, אני יכול להודות לך על תגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] ההשראה המיידית לכתיבת השיר נמצאת בקישור המצורף. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך, סליחה (ותודה). [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. אהבתי גם את הרמיזה (המכוונת או לא) ל-העורב של אדגר אלן פו: אותה אוירת בדידות, אבדן וחלומות נגוזים, אותו איזכור שם האהובה שלנצח אבדה. הנה: Deep into that darkness peering, long I stood there wondering, fearing, Doubting, dreaming dreams no mortal ever dared to dream before But the silence was unbroken, and the darkness gave no token, And the only word there spoken was the whispered word, `Lenore!' This I whispered, and an echo murmured back the word, `Lenore!' Merely this and nothing more. [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת לתאר תחושותיי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מיק. אני חושב שהתבלבלת מעט בתפקידים: המספר (בלשון זכר) בשיר הוא אני, והשיר מופנה כלפי זו שהלכה. [ליצירה]
- [ליצירה] האגרטל האצטקי תודה אמילי. אני הופך בעניין האגרטל זה זמן מה. חברה כבר העירה לי על היות תיאור היותו אצטקי - מיותר. "מה רע ברק לכתוב אגרטל?" שאלה. "אבל הוא עם עיטורים אצטקים", טענתי אני. כל משמעות שאתן למלה זו, תהווה לא יותר מאשר הסבר פוסט הוק. בסופו של דבר, אין זה שונה מתיאור צבעו או גודלו. ועדיין, עצם ההתפלמסות עליו מעודדת אותי להשאיר תיאור זה... "בריאת החיים" מהווה התייחסות ישירה לצירוף "חיים אחרים" החוזר אצלי בכמה טקסטים. איני מקפיד בצורה יתרה על "אוטרקיות מושגית" בכל שיר, אלא נוטה לקשור בין שירים באמצעות שימוש במושגים דומים הנלקחים מאותו ילקוט רגשי. בהחלט יתכן, אם כן, שכל אחד מהשירים יחשוף טפח שונה מהמושג. זה לא נעשה בצורה מכוונת. [ליצירה]
