לעמוד
כמו עץ
שורשים רופפים.
עוד קצת...
איפה האומץ?
הנחישות?
הה...
לא היו מעולם.
ליפול
כמו פרי לאדמה
כבר רקוב!
זהו,
נגמר
איפה טיפת התקווה?
הה...
הייתה לי.
די, אבדתי-
כמה חבל.
[ליצירה]
כל פעם כשיוצא לי להיכנס לאתר וללחוץ על יצירה אקראית אני שמחה כי אז יוצא לי לקרוא שירים נפלאים שלא ידעתי על קיומם כמו זה למשל,
שיר יפה וכל הכבוד שאתה מוציא את הכנות שלך גם אם זה בכתיבה....אהבתי
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....