[ליצירה]
ליאורה
לא כל מדרש יש לקבלו. וודאי לא בעת הזו,
מדרשי אגדה בדרך כלל נועדו לשמש גחלים לוחשות לדורות ראשונים להנחם ול"התחמם" בהם לאור מוראותיה של הגלות הארוכה.
וכל זאת, עד יגיע השלב הראוי במסגרת התהליך ומלאה הארץ דיעה את ה'.
לכן גם לטעמי המושג "מדרש" נולד מצירוף של "מדי - רש" כלומר תיזה שתולדתה מחמת לקונה חוסר "עניות" שבידיעה ברורה.
על כל פנים לא כל מדרש מקבלים אותו כפשוטו וניתן בעמל לפרש בסופו של דבר את המדרש כמטפורה
[ליצירה]
לזיוה גל תודה על שתי התגובות ועל הערותייך המועילות בעיקר לגבי העורבים.
לענין שאלתך/תמיהתך ביחס לקריאה שלי לזמן חילונים לארוחות שבת מבלי לחשוש לחילול שבת מצידם.
הנושא מורכב מאד ומצדיק "צלילה" עמוקה יותר.
יחד עם זאת בקליפס אגוז :
יש לי דעותה מגובשת בכלל
וגם בענין זה.
אני מאמין שאת הקב"ה מעניין אך האדם ורווחתו.
ושום יסוד פולחן אחר וכי כל מצוות הפולחן הינם מארג נורמטיבי פלאי של "גדרות"
להשיג התוצאה כאמור
אני מאמין שכל תורת ישראל זה : "ואהבת לריעך כמוך" בבחינת : "זה כל האדם"
אני גם מאמין שהשבת כל כך קדושה ומופלאה שחלילה לנו מלמוסס אותה בהתרת "גדרים"
וכך עוד כמה מדרגות בפיראמידה שמפאת הקיצוור נדלג עליהן
לענינינו :
התכוונתי לכך ואני מאמין בזה:
שאסור לשדר לחילונים שהם לא רצויים כאורחים בשבת מפני שהם מחללים שבתם בנסיעה לאירוח.
זו דעתי ואמונתי.
לא שאני חלילה מבקש לעודד חילול שבת או שהדברים משקפים חלילה את התנהגותי או התנהגות משפחתי.
הרי פעמים שחילונים מגלים אצלנו ענין באירוח בשבת אני מקדימים להסביר להם כי נשמח ואפילו מאד אם יבואו לאירוח מושלם מערב שבת ועד מוצאי שבת
אגב מכך שאנשים לא מתארחים אצלי בשבת בגלל שהם יודעים כי מפריעה לי נסיעתם, מאבדים גם סיכויים לחולל שינוי בסטטוס קוו.
צריך גם לקוות שבערוץ ארוך של זמן יהיה בסוף גם לפחות חילוני אחד,שהחוויה שלו אצלך בשבת של אירוח תגרום לו לשינויי מחשבה, השקפה או אפילו באורח חייו....
ושוב תודה על התייחסותך
[ליצירה]
דוד נהנתי שוב לקרא אותך,
השילוב שאתה מפגין:
דברי תורה יפים עם נועם שיח, הוא שילוב משובב .
על אף זאת, יש ביננו עדיין הבדלי גישה ואיך כתבת טוב שכך, שהרי הכל אצבע אלוקים והכל מאורו - אור האין סוף.
שוב תודה לך על התייחסותך והדברים המשובבים
[ליצירה]
לגוד - מסכים איתך בכל מה שאמרת לגבי - יוסף.
לגבי השאר נשאר חלוקים זה לזה.
מקווה שהרשימה הבאה [מסתה המופלאה של ה"א" הזעירא],תעורר פחות תרעומת
אם כי נכון אני לספוג גם שם.
[ליצירה]
לא , לעולם אין נחמת הגיון לאובדן.
רק מתוך התמדה של עבודת אלוקים שבשגרה
הזמן אט אט מנדב לנו "רזין" של ניחומין :
החובשים את השבר,אך במעט
והמישרים מבטינו לאופק.
כי כל הנחלים זורמים לים